אמונה בה': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3 בתים ,  25 במאי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
==קיום האמונה אצל כל יהודי==
==קיום האמונה אצל כל יהודי==


"ישראל מאמינים בני מאמינים"<ref>[[תלמוד בבלי]] - [[מסכת שבת]], צ"ז, א. [[תניא]] פרק י"ח, מ"ב.</ref>, אצל כל [[יהודי]] קיימת אמונה מצד טבע עצם נפשו במציאות הבורא, ובביטול הנבראים ל[[הקב"ה|קב"ה]] ולחיות האלוקית [[יש מאין|המהווה אותם]] בכל רגע מחדש.
"ישראל מאמינים בני מאמינים"{{הערה|[[תלמוד בבלי]] - [[מסכת שבת]], צ"ז, א. [[תניא]] פרק י"ח, מ"ב.}}, אצל כל [[יהודי]] קיימת אמונה מצד טבע עצם נפשו במציאות הבורא, ובביטול הנבראים ל[[הקב"ה|קב"ה]] ולחיות האלוקית [[יש מאין|המהווה אותם]] בכל רגע מחדש.
 
בכללות, ישנם שני טעמים לכך שהאמונה קיימת צל יהודי מצד הטבע: א. מכיוון וליהודי יש [[נשמה]], והיא, ב[[פנימיות|פנימיותה]] [[ראיה|רואה]] את ה[[אלוקות]]. ב. מצד ההתקשרות העצמית של [[עצם הנשמה]] של היהודי עם הקב"ה. הטעם השני חזק יותר, כי על ידו מובן מדוע ה[[טבע]] של היהודי הוא שהוא מוכרח [[מסירות נפש|למסור נפשו]] על [[קידוש ה']]. ומצד טעם זה האמונה יכולה לחדור בפנימיות{{הערה|ואתה תצווה תשמ"א - קונטרס פורים קטן תשנ"ב.}}.  


בכללות, ישנם שני טעמים לכך שהאמונה קיימת אצל יהודי מצד הטבע: א. מכיוון וליהודי יש [[נשמה]], והיא, ב[[פנימיות|פנימיותה]] [[ראיה|רואה]] את ה[[אלוקות]]. ב. מצד ההתקשרות העצמית של [[עצם הנשמה]] של היהודי עם הקב"ה. הטעם השני חזק יותר, כי על ידו מובן מדוע ה[[טבע]] של היהודי הוא שהוא מוכרח [[מסירות נפש|למסור נפשו]] על [[קידוש ה']]. ומצד טעם זה האמונה יכולה לחדור בפנימיות{{הערה|ואתה תצווה תשמ"א - קונטרס פורים קטן תשנ"ב.}}.


הטעם לשם זה "אמונה", היא מכיון שכח אמונה זו מוטבע בנפש משורש עם ישראל, שהם ה[[אבות]], הנקראים "אומנים" לכנסת ישראל, כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כטבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו, כן היא האמונה ב[[אחדות ה']] שהיא מכח [[האבות]] הנקרא אומנים, הם אשר המשיכו בכללות נשמות ישראל המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק, עד שהוטבע [[אחדות ה']] בכנס ישראל בבחינת טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש, לכך המקבלים שפע זו נקראים אמונה.
הטעם לשם זה "אמונה", היא מכיון שכח אמונה זו מוטבע בנפש משורש עם ישראל, שהם ה[[אבות]], הנקראים "אומנים" לכנסת ישראל, כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כטבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו, כן היא האמונה ב[[אחדות ה']] שהיא מכח [[האבות]] הנקרא אומנים, הם אשר המשיכו בכללות נשמות ישראל המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק, עד שהוטבע [[אחדות ה']] בכנס ישראל בבחינת טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש, לכך המקבלים שפע זו נקראים אמונה.

תפריט ניווט