74
עריכות
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונים
(הוספה מהותית לאחר הצעה בדף השיחה) |
(תיקונים) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בשנת [[תנש"א]] כתב [[הרבי]] כי: | בשנת [[תנש"א]] כתב [[הרבי]] כי: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] ב[[אה"ק]] בידי [[אגו"ח]] ב[[ארץ הקודש]] הוא בידי אגו"ח ב[[ארץ הקודש]] ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שהם הדיינים ופס"ד | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] ב[[אה"ק]] בידי [[אגו"ח]] ב[[ארץ הקודש]] הוא בידי אגו"ח ב[[ארץ הקודש]] ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים ופס"ד בתוקף ה[[תורה]]}} | ||
מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]]. | מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]]. | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
הרבי מינה את ביה"ד כבי"ד קבוע לחסידות חב"ד באה"ק, ושבתוקף סמכותו להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין אנ"ש. במכתב הברכה להקמת ביה"ד {{הערה|אג"ק חל"א ע' של}} קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד. | הרבי מינה את ביה"ד כבי"ד קבוע לחסידות חב"ד באה"ק, ושבתוקף סמכותו להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין אנ"ש. במכתב הברכה להקמת ביה"ד {{הערה|אג"ק חל"א ע' של}} קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד. | ||
במשך השנים ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א}}. בהזדמנות נוספת{{הערה|התוועדות י"א ניסן תשמ"א}} הגדיר הרבי את ביה"ד "הם הבאי כח שלי באה"ק". הדברים חזרו על עצמם במענות רבים בהזדמנויות שונות וביניהם: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|זאת חנוכה תנש"א}}, "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"{{הערה|אדר תשמ"ו}}, "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|ג' שבט תשמ"ג}}, "'בעל בית' אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|ר"ח אייר תשמ"ט}}. ועוד כהנה רבות. | במשך השנים ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א}}. בהזדמנות נוספת{{הערה|התוועדות י"א ניסן תשמ"א}} הגדיר הרבי את ביה"ד "הם הבאי כח שלי באה"ק". הדברים חזרו על עצמם במענות רבים בהזדמנויות שונות וביניהם: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק בידי אגו"ח באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|זאת חנוכה תנש"א}}, "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"{{הערה|אדר תשמ"ו}}, "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|ג' שבט תשמ"ג}}, "'בעל בית' אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|ר"ח אייר תשמ"ט}}. ועוד כהנה רבות. | ||
במשך השנים קמו בתוך חב"ד גופים ואנשים פרטיים וערערו על סמכותו זו של ביה"ד ואף תבעו את חבריו לדיון בביה"ד הרבני הגדול ובבית המשפט, בגין הטענה שאין בסמכות ביה"ד המשתייך לצד אחד בחב"ד לפסוק למשתייכים לצד השני, וכן בשל כך שאין בסמכות בי"ד רבני חב"ד לקבוע את הרכב החברים ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ללא דיון מסודר. | במשך השנים קמו בתוך חב"ד גופים ואנשים פרטיים וערערו על סמכותו זו של ביה"ד ואף תבעו את חבריו לדיון בביה"ד הרבני הגדול ובבית המשפט, בגין הטענה שאין בסמכות ביה"ד המשתייך לצד אחד בחב"ד לפסוק למשתייכים לצד השני, וכן בשל כך שאין בסמכות בי"ד רבני חב"ד לקבוע את הרכב החברים ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ללא דיון מסודר. | ||