37,372
עריכות
נסירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''נסירה''' היא מסודות מעשי בראשית ומעשי מרכבה המורה על חיתוך והפרדת הזכר והנקבה זה מזה ממה שהיו בתחילת בריאתם מחוברים יחד לגוף אחד כעין אנדרוגינוס ודיפרוסופון (דו פרצופי). | ה'''נסירה''' היא מסודות מעשי בראשית ומעשי [[מרכבה]] המורה על חיתוך והפרדת הזכר והנקבה זה מזה ממה שהיו בתחילת בריאתם מחוברים יחד לגוף אחד כעין אנדרוגינוס ודיפרוסופון (דו פרצופי). קבלת [[האר"י]] מראה הנסירה על תיקון העולמות ה[[רוחני|רוחניים]] העליונים, הפרדת וחיתוך [[פרצוף]] [[זעיר אנפין]] (בחינת הזכר) מפרצוף ה[[נוקבא]] שהם היו מחוברים יחד בזמן [[בריאת העולם]] ואחר כך 'נוסרו' והופרדו לשני פרצופים נפרדים. בספרי [[קבלה]] מובא שבכל [[ראש השנה]] חוזר המצב בבחינות מסוימות לקדמותו, ומתרחשת נסירה מחדש{{הערה|פרי עץ חיים ע' תקמ"ו}}. | ||
==המקור לעניין הנסירה== | ==המקור לעניין הנסירה== | ||
בפרשת{{הערה|המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.}} בראשית מתואר כי | בפרשת{{הערה|המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.}} בראשית מתואר כי חוה נבראה מ"צלע" שנלקחה מ[[אדם הראשון]], ונבנתה על ידי ה'{{הערה|{בראשית ב כא-כב}}. ב[[גמרא]] מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים{{הערה|ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח,א.}}. ה[[מדרש]] מתאר את הסיפור לשיטה זו: {{ציטוט|תוכן=אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא [[הקב"ה]] את [[אדם הראשון]] דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ו'''נסרו''' ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן|מקור=בראשית רבה רבה ח, א.|מרכאות=כן}} | ||
אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה. | אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה. | ||
מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם | מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם{{הערה|ראה זבחים כה, א.}} והיא "גורעין ומוסיפין ודורשין", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים מאות אחת על מנת להוסיף לאות אחרת. | ||
רמז נוסף הוא מהפסוק: "תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך"{{הערה|חיי שרה כד, כה}}, | רמז נוסף הוא מהפסוק: "תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך"{{הערה|חיי שרה כד, כה}}, שהפירוש הוא שבמשך הזמן דימים (ב' ימים ד[[ראש השנה]]) ו"או" - בגימטריא ז' (שבעת הימים שלאחרי ר"ה) ועשור ([[יום הכיפורים]]) תיעשה ענין הנסירה, שתוסר המל' (הנערה) מז"א ([[יצחק אבינו]]) ואחר כך תלך להנשא ליצחק בבחי' יחוד פנים בפנים. | ||
רמז נוסף הוא מעניין התרגום. במסכת ראש השנה{{הערה|לג, ב}} לומדים מתרגום המילה תרועה - "יבבא" על אופן הנדרש לתקוע בשופר. מוסבר בחסידות שהסיבה שלא כתוב הלשון "יבבא" בתורה{{הערה|וכמו שמצינו בנביא (שופטים ה'): "ותיבב אם סיסרא"}}, היא מפני שלצורך התקיעה בשופר צריך שתהיה נסירה, וע"י התרגום{{הערה|שהוא | רמז נוסף הוא מעניין התרגום. במסכת ראש השנה{{הערה|לג, ב}} לומדים מתרגום המילה תרועה - "יבבא" על אופן הנדרש לתקוע בשופר. מוסבר בחסידות שהסיבה שלא כתוב הלשון "יבבא" בתורה{{הערה|וכמו שמצינו בנביא (שופטים ה'): "ותיבב אם סיסרא"}}, היא מפני שלצורך התקיעה בשופר צריך שתהיה נסירה, וע"י התרגום{{הערה|שהוא בגימטריה "תרדמה" - שרומז על הסרת המוחין שמאליים}} נעשית פעולת הנסירה. | ||
==הנסירה בז"א ומלכות== | ==הנסירה בז"א ומלכות== | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - '''עניין הנסירה''' -[[התמים]] גיליונות 18-19. | הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - '''עניין הנסירה''' -[[התמים]] גיליונות 18-19. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[בנין המלכות]] | *[[בנין המלכות]] | ||