1,412
עריכות
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==המקור לעניין הנסירה== | ==המקור לעניין הנסירה== | ||
בפרשת{{הערה|המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.}} בראשית מתואר כי [[חוה]] נבראה מ"צלע" שנלקחה מ[[אדם הראשון]], ונבנתה על ידי ה'{{הערה|{בראשית ב כא-כב}}. ב[[גמרא]] מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים.{{הערה|ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח,א.}} ה[[מדרש]] מתאר את הסיפור לשיטה זו: {{ציטוט|תוכן=אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא [[הקב"ה]] את אדם הראשון דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ו<big>נסרו</big> ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן|מקור=[[בראשית רבה]] רבה ח, א.|מרכאות=כן}} | בפרשת{{הערה|המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.}} בראשית מתואר כי [[חוה]] נבראה מ"צלע" שנלקחה מ[[אדם הראשון]], ונבנתה על ידי ה'{{הערה|{בראשית ב כא-כב}}. ב[[גמרא]] מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים.{{הערה|ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח,א.}} ה[[מדרש]] מתאר את הסיפור לשיטה זו: {{ציטוט|תוכן=אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא [[הקב"ה]] את אדם הראשון דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ו<big>נסרו</big> ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן|מקור=[[בראשית רבה]] רבה ח, א.|מרכאות=כן}} | ||
אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה. | |||
מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם((הערה|ראה זבחים כה, א.}} והיא "גורעין ומוסיפין ודורשין", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים מאות אחת על מנת להוסיף לאות אחרת. | מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם((הערה|ראה זבחים כה, א.}} והיא "גורעין ומוסיפין ודורשין", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים מאות אחת על מנת להוסיף לאות אחרת. | ||
שורה 21: | שורה 23: | ||
==הנסירה בהוי' ואלוקים== | ==הנסירה בהוי' ואלוקים== | ||
קודם הנסירה שם [[אלוקים]] מעלים לנבראים שלא יורגש בהם הכח האלוקי שמהווה את העולם, אלא יהי' בידיעתם בלבד. במצב אין מאיר העצם של שמות [[הוי']] ואלוקים בנבראים אלא רק 'בחי' האחור שלהם' כביכול - הארה מהם בלבד, ונמצא שבמצב זה שם הוי' ואלוקים מיוחדים באופן של אחור באחור כביכול. | קודם הנסירה שם [[אלוקים]] מעלים לנבראים שלא יורגש בהם הכח האלוקי שמהווה את העולם, אלא יהי' בידיעתם בלבד. במצב אין מאיר העצם של שמות [[הוי']] ואלוקים בנבראים אלא רק 'בחי' האחור שלהם' כביכול - הארה מהם בלבד, ונמצא שבמצב זה שם הוי' ואלוקים מיוחדים באופן של אחור באחור כביכול. | ||
עריכות