מניין אומות העולם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
ה[[חתם סופר]], אמנם מתיר כתיבת שנים לועזיות, אך כותב שציון [[מספר]] החודש נוגד למה שכתוב ב[[תורה]] "החודש הזה", ראש חודש [[ניסן]], "לכם ראש חודשים, ראשון הוא", ולכן מקפידים לרשום את שם החודש דווקא ולא את מספרו.{{מקור}}
ה[[חתם סופר]], אמנם מתיר כתיבת שנים לועזיות, אך כותב שציון [[מספר]] החודש נוגד למה שכתוב ב[[תורה]] "החודש הזה", ראש חודש [[ניסן]], "לכם ראש חודשים, ראשון הוא", ולכן מקפידים לרשום את שם החודש דווקא ולא את מספרו.{{מקור}}


ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב{{מונחון|ספרות רומיות| שיטת ספירה שמוצאה ברומא, המסמנת את הספרות כך: VI, XIX ועוד. נפוצה כיום בשעונים.}} דווקא,<ref>ראה [[אגרות קודש]] כרך א אגרות טז - יט.</ref> או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל<ref>ראה: [[אגרות קודש]]  כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח</ref>.
ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב{{מונחון|ספרות רומיות|שיטת ספירה שמוצאה ברומא, המסמנת את הספרות כך: VI, XIX ועוד. נפוצה כיום בשעונים.}} דווקא,<ref>ראה [[אגרות קודש]] כרך א אגרות טז - יט.</ref> או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל<ref>ראה: [[אגרות קודש]]  כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח</ref>.


===כשאין צורך===
===כשאין צורך===


לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב [[הרבי]]:
לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב [[הרבי]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= (ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה).|מקור=[[אגרות קודש]] כרך יז אגרת ו'שד.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.|מקור=[[אגרות קודש]] כרך יז אגרת ו'שד.}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:זמן]]

תפריט ניווט