37,397
עריכות
ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מנהגי היום
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
* '''אי אמירת תחנון''' - אין אומרים [[תחנון]] ביום זה, לפי שהוא יום שמחה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49244&st=&pgnum=88 מנהגים (קלוזנר)], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=42&hilite= במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות] רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/493/5.htm שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה] ובסידורו סוף [[תפילת שחרית]] לפני "למנצח.. יענך".}} אולם במנחה של ערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שמאיר היום. אמנם אחרים סוברים של"ג בעומר לילו כיומו וכל שהלילה הוא בשמחה אין אומרים תחנון גם בערבו, וכדעה זו פסק ה[[אדמו"ר הזקן]] בסידורו.{{הערה|קודם למנצח.. יענך.}} ולפיכך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'. | * '''אי אמירת תחנון''' - אין אומרים [[תחנון]] ביום זה, לפי שהוא יום שמחה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49244&st=&pgnum=88 מנהגים (קלוזנר)], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=42&hilite= במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות] רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/493/5.htm שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה] ובסידורו סוף [[תפילת שחרית]] לפני "למנצח.. יענך".}} אולם במנחה של ערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שמאיר היום. אמנם אחרים סוברים של"ג בעומר לילו כיומו וכל שהלילה הוא בשמחה אין אומרים תחנון גם בערבו, וכדעה זו פסק ה[[אדמו"ר הזקן]] בסידורו.{{הערה|קודם למנצח.. יענך.}} ולפיכך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'. | ||
* '''יום שמחה''' - יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכהאי גוונא...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}}, במהלך ההתוועדויות (בשנים שהרבי לא יצא לתהלוכה) היו מנגנים את הניגון על הפסוק "[[ניגון הנה מה טוב| הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]]", ששייך לרבי שמעון{{הבהרה}}. כמו כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט בעניין של [[אהבת ישראל]]. | * '''יום שמחה''' - יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכהאי גוונא...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}}, במהלך ההתוועדויות (בשנים שהרבי לא יצא לתהלוכה) היו מנגנים את הניגון על הפסוק "[[ניגון הנה מה טוב| הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]]", ששייך לרבי שמעון{{הבהרה}}. כמו כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט בעניין של [[אהבת ישראל]]. | ||
* '''מנהגי אכילה''' - נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו [[רשב"י]] ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג שיחת תזריע מצורע}}, אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים. | * '''מנהגי אכילה''' - נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו [[רשב"י]] ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג שיחת תזריע מצורע}}, אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים. | ||
:נוהגים לאכול ביצים קשות שקליפתן נהיתה חומה בזמן הבישול, וכך נוהג [[הרבי]].{{מקור}} | :נוהגים לאכול ביצים קשות שקליפתן נהיתה חומה בזמן הבישול, וכך נוהג [[הרבי]].{{מקור}} | ||
* '''מירון''' - נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] במירון, הרבי הורה לחסידיו הנמצאים בקרבת מקום לעלות למירון, גם על מנת לערוך שם פעילות [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]]{{הערה|ראה מספר מכתבים ב[[אגרות קודש]]: חלק כ"א עמ' קס, חלק י"א עמ' סא, ובחלק ט"ו עמ' קעב}}. על הנמצאים בסמיכות מקום ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], לקיים מנהג זה באמצעות נסיעה לאוהל{{הערה|שיחת ל"ג בעומר תש"י.}}. | |||
* '''תהילים''' - הרבי קרא לומר מזמור ל"ג בתהילים (אג"ק לבני ובנות ישראל מיום א' פ' בחוקותי תשמ"ט). | |||
* '''צדקה''' - הרבי קרא להוסיף בנתינה לצדקה במספר ח"י (18) - מתאים ליום הל"ג בעומר שחל ביום י"ח באייר (מכתב לבני ובנות ישראל מיום א' פ' בחוקותי תשמ"ט). | |||
* '''אפשערניש''' [=[[תספורת]]] - הנולד בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נהוג לעשות את מנהג ה[[תספורת]] בהגיעו לגיל שלוש בל"ג בעומר, והנולד בין ל"ג בעומר לשבועות, עושים את ה[[תספורת]] בערב [[חג השבועות]]. | |||
* '''חתונה''' - לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, עדיף לעשות ביום ל"ג בעומר ולא בלילו{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמ' שיח}}. | |||
* '''מדורה''' - מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של [[רשב"י]] היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של [[רשב"י]] היה אור. | |||
* '''חץ וקשת''' - נוהגים תלמידי הישיבה לצאת ל[[שדה]] ולשחק ב"חץ וקשת". הרב להזכיר ולציין שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים.{{הערה|1= רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי [[מנחם מענדל מרימנוב]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4682&st=&pgnum=247&hilite= בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד].}}הרבי מציין כי לפי טעם זה יש במנהג זה טעם שלילי (כי הצורך באות הקשת הוא במצב שלילי בהנהגת עם ישראל.) הרבי מסביר על פי המבואר בזהר "לא תצפי לרגלי דמשיחא עד דיתחזי האי קשת.. בגווני נהירין.. וכדין צפי לי' למשיח", מראה הקשת הוא סימן לביאת המשיח. ויום הל"ג בעומר להיותו היום שבו החלה התגלות [[פנימיות התורה]] שעניינה תחילת גילוי [[תורתו של משיח]] משחקים בחץ וקשת. | * '''חץ וקשת''' - נוהגים תלמידי הישיבה לצאת ל[[שדה]] ולשחק ב"חץ וקשת". הרב להזכיר ולציין שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים.{{הערה|1= רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי [[מנחם מענדל מרימנוב]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4682&st=&pgnum=247&hilite= בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד].}}הרבי מציין כי לפי טעם זה יש במנהג זה טעם שלילי (כי הצורך באות הקשת הוא במצב שלילי בהנהגת עם ישראל.) הרבי מסביר על פי המבואר בזהר "לא תצפי לרגלי דמשיחא עד דיתחזי האי קשת.. בגווני נהירין.. וכדין צפי לי' למשיח", מראה הקשת הוא סימן לביאת המשיח. ויום הל"ג בעומר להיותו היום שבו החלה התגלות [[פנימיות התורה]] שעניינה תחילת גילוי [[תורתו של משיח]] משחקים בחץ וקשת. | ||
:בעומק יותר מבאר הרבי, המנהג הוא שבחורי ישראל הם אלו שמשחקים, לפי שהם עוסקים בתורה ומשחקם הוא לזכר תיקון עניינם של תלמידי רבי עקיבא, שלימודם הביאם שלא לכבד זה את זה, תוצאה זו נגרמה עקב אי הרגשתם בלימוד התורה את נותן התורה. התגלות פנימיות התורה בל"ג בעומר הוא נתינת כח לתיקון הדבר - שלימוד התורה יהיה מתוך ביטול ושפלות והכנעת העניינים המנגדים לקדושה ואלקות. (שני עניינים אלו מרומזים בחץ וקשת, יכולת מלחמתו של הקשת הוא גם באויבים מרוחקים. וכן אופן השימוש בקשת מסמל את הביטול שככל שימשוך את המיתר לכיוונו יגיע החץ ויפגע באויב מרוחק יותר) | :בעומק יותר מבאר הרבי, המנהג הוא שבחורי ישראל הם אלו שמשחקים, לפי שהם עוסקים בתורה ומשחקם הוא לזכר תיקון עניינם של תלמידי רבי עקיבא, שלימודם הביאם שלא לכבד זה את זה, תוצאה זו נגרמה עקב אי הרגשתם בלימוד התורה את נותן התורה. התגלות פנימיות התורה בל"ג בעומר הוא נתינת כח לתיקון הדבר - שלימוד התורה יהיה מתוך ביטול ושפלות והכנעת העניינים המנגדים לקדושה ואלקות. (שני עניינים אלו מרומזים בחץ וקשת, יכולת מלחמתו של הקשת הוא גם באויבים מרוחקים. וכן אופן השימוש בקשת מסמל את הביטול שככל שימשוך את המיתר לכיוונו יגיע החץ ויפגע באויב מרוחק יותר){{הערה|תורת מנחם התוועדויות [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/15/77.htm חלק ג' עמ' 77 ואילך] (שיחת ל"ג בעומר [[תשי"א]]).}}. | ||
* '''התוועדות''' - בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב ל[[התוועדות]]{{הערה|ס' השיחות תש"א, עמ' 119. ומטו ביה משמיה דהרה"ח ר' הלל מפאריטש שלושה עניינים: [א] יש לחלק בין תפילת מנחה לתפילת מעריב, 1 [ב] יש לחלק בין יחיד לרבים, [ג] כל עניינה של התפילה הוא, לפעול עריבות ומתיקות למעלה. ודבר זה נעשה על-ידי התוועדות. (ומעיר כ"ק אדמו"ר: לכאורה, על-פי מ"ש בגמ' שבת (י, ריש ע"א) אדרבה חמורה תפילת ערבית ממנחה בזה. וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק, כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן, על-פי מ"ש הט"ז (או"ח סי' רלה ס"ק ג). - אבל רבינו הזקן משמע דסבירא ליה דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית (שו"ע או"ח סי' תלא ס"ה). ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פארבריינגען קודם מעריב הוא עתה - משא"כ בזמן הש"ס והשו"ע - דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' פט ס"ז. | |||
ואף אם תמצי לומר דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי-חמד, כללים, ג' אות לד), יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חילקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי. | |||
ובהתוועדות לג בעומר תשלג אמר הרבי, שההיתר הוא מצד ש'מדכרי אהדדי'. יעויין בכל הנ"ל שו"ע או"ח סי' רלב וסי' רלה ובנושאי-כלים שם. וחידושי משניות להצמח-צדק שבת פרק א' משנה ב'. ואכמ"ל (ס' השיחות תש"א, עמ' 120. ס' המנהגים, עמ' 43. לקוטי-שיחות, כד, עמ' 413 - והוא מרשימות חודש אייר תש"י)}}. | |||
==שמו של היום== | ==שמו של היום== | ||
בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של [[אדמו"ר הזקן]]). | בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של [[אדמו"ר הזקן]]). | ||