ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
* מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של [[רשב"י]] היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של [[רשב"י]] היה אור. | * מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של [[רשב"י]] היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של [[רשב"י]] היה אור. | ||
*'''[התוועדות]] [פארבריינגען]''' - בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב להתוועדות. {{הערה|ס' השיחות תש"א, עמ' 119. ומטו ביה משמיה דהרה"ח ר' הלל מפאריטש שלושה עניינים: [א] יש לחלק בין תפילת מנחה לתפילת מעריב, 1 [ב] יש לחלק בין יחיד לרבים, [ג] כל עניינה של התפילה הוא, לפעול עריבות ומתיקות למעלה. ודבר זה נעשה על-ידי התוועדות. (ומעיר כ"ק אדמו"ר: לכאורה, על-פי מ"ש בגמ' שבת (י, ריש ע"א) אדרבה חמורה תפילת ערבית ממנחה בזה. וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק, כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן, על-פי מ"ש הט"ז (או"ח סי' רלה ס"ק ג). - אבל רבינו הזקן משמע דסבירא ליה דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית (שו"ע או"ח סי' תלא ס"ה). ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פארבריינגען קודם מעריב הוא עתה - משא"כ בזמן הש"ס והשו"ע - דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' פט ס"ז. | *'''[[התוועדות]] [[פארבריינגען]]''' - בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב להתוועדות. {{הערה|ס' השיחות תש"א, עמ' 119. ומטו ביה משמיה דהרה"ח ר' הלל מפאריטש שלושה עניינים: [א] יש לחלק בין תפילת מנחה לתפילת מעריב, 1 [ב] יש לחלק בין יחיד לרבים, [ג] כל עניינה של התפילה הוא, לפעול עריבות ומתיקות למעלה. ודבר זה נעשה על-ידי התוועדות. (ומעיר כ"ק אדמו"ר: לכאורה, על-פי מ"ש בגמ' שבת (י, ריש ע"א) אדרבה חמורה תפילת ערבית ממנחה בזה. וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק, כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן, על-פי מ"ש הט"ז (או"ח סי' רלה ס"ק ג). - אבל רבינו הזקן משמע דסבירא ליה דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית (שו"ע או"ח סי' תלא ס"ה). ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פארבריינגען קודם מעריב הוא עתה - משא"כ בזמן הש"ס והשו"ע - דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' פט ס"ז. | ||
ואף אם תמצי לומר דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי-חמד, כללים, ג' אות לד), יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חילקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי. | ואף אם תמצי לומר דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי-חמד, כללים, ג' אות לד), יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חילקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי. | ||
ובהתוועדות לג בעומר תשלג אמר הרבי, שההיתר הוא מצד ש'מדכרי אהדדי'. יעויין בכל הנ"ל שו"ע או"ח סי' רלב וסי' רלה ובנושאי-כלים שם. וחידושי משניות להצמח-צדק שבת פרק א' משנה ב'. ואכמ"ל (ס' השיחות תש"א, עמ' 120. ס' המנהגים, עמ' 43. לקוטי-שיחות, כד, עמ' 413 - והוא מרשימות חודש אייר תש"י)}}. | ובהתוועדות לג בעומר תשלג אמר הרבי, שההיתר הוא מצד ש'מדכרי אהדדי'. יעויין בכל הנ"ל שו"ע או"ח סי' רלב וסי' רלה ובנושאי-כלים שם. וחידושי משניות להצמח-צדק שבת פרק א' משנה ב'. ואכמ"ל (ס' השיחות תש"א, עמ' 120. ס' המנהגים, עמ' 43. לקוטי-שיחות, כד, עמ' 413 - והוא מרשימות חודש אייר תש"י)}}. | ||