פדיון נפש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 194 בתים ,  10 במאי 2020
שורה 16: שורה 16:
==כיצד כותבים==
==כיצד כותבים==
* נטילת ידיים טרם הכתיבה.
* נטילת ידיים טרם הכתיבה.
* ראוי לכתוב דווקא לאחר התפילה, וזאת כדי להוסיף בזכויות.
* לפני תחילת הכתיבה "מציירים (במחשבה) תואר פני הרב".
* כתיבה בכתב ברור.{{הערה|בקשת ה[[רבי]] מהנהלת ה[[ישיבה]] ב[[ארה"ק]] להעביר לתמימים, ראה [[ימי תמימים]] ח"ד עמ' 108}}
* לכתוב על צד אחד של הדף{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.
* לחתום בסוף את השם הפרטי ושם האם{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.
* לחתום בסוף את השם הפרטי ושם האם{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.
* לכתוב על צד אחד של הדף{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.
* נהוג לצרף דמי [[פדיון נפש]] (אותם היה הרבי מעביר ל[[מחנה ישראל]]).
*נהוג לצרף דמי [[פדיון נפש]] (אותם היה הרבי מעביר ל[[מחנה ישראל]]).
 
* כתיבה בכתב ברור.{{הערה|בקשת ה[[רבי]] מהנהלת ה[[ישיבה]] ב[[ארה"ק]] להעביר לתמימים, ראה [[ימי תמימים]] ח"ד עמ' 108}}
==נוסח כתיבת הפ"נ==
==נוסח כתיבת הפ"נ==
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}}.
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}}.
1,449

עריכות

תפריט ניווט