1,449
עריכות
פדיון נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נוסח כתיבת הפ"נ
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אצל חסידים מקובל שלא לכתוב את המילה "אני" בנוסח הפ"נ אלא להתנסח בצורה אחרת, כי "אני" מסמל את היפך הביטול, וכל ענינו של ה[[כתיבה לרבי]] הוא ה[[התקשרות]] וה[[ביטול]] לרבי. | אצל חסידים מקובל שלא לכתוב את המילה "אני" בנוסח הפ"נ אלא להתנסח בצורה אחרת, כי "אני" מסמל את היפך הביטול, וכל ענינו של ה[[כתיבה לרבי]] הוא ה[[התקשרות]] וה[[ביטול]] לרבי. | ||
בפ"נ כותבים הן בקשות גשמיות והן בקשות רוחניות. הרבי התייחס לכך בכמה התוועדויות. | |||
באחת מהן<ref>אחרון של פסח תש"י.</ref> אמר הרבי: | |||
"יש מקשין: מה שייך בכלל לבקש מהרבי, הרי זהו ענין של "ממוצע"? | |||
אחרים שואלים זאת בקשר לעניני יראת-שמים. - משולח אחד ("פון היינטיקע משולחים") היה נוהג שכאשר ביקשו למסור "פדיון" בקשר לענינים גשמיים - הי' לוקח, אך "פדיון" בנוגע לענינים רוחניים - לא היה לוקח, באמרו, שאפילו הקב"ה אינו עושה זאת, כמאמר "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". - | |||
והמענה על זה: | |||
כשם ש"ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד", היינו לא רק שישראל מתקשרים באורייתא ואורייתא בקוב"ה, אלא "חד" ממש, כך גם ההתקשרות בין חסידים לרבי, שאינה כשני דברים המתאחדים, אלא נעשים "כולא חד" ממש. והרבי אינו "ממוצע מפסיק" כי אם "ממוצע מחבר". ובמילא, אצל חסיד הוא והרבי והקב"ה - כולא חד". | |||
==מי בכוחו לקרוא פ"נ?== | ==מי בכוחו לקרוא פ"נ?== | ||