תל אביב-יפו: הבדלים בין גרסאות בדף

האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שנפטר בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.

==ביקור הרבי הקודם בתל אביב==

במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר הרבי בתל אביב.

*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].  

*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.

*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.

*'''ישיבת חזון אליהו''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.

*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.  

*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.

*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.

*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.  

*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].

==שכונת רמת אביב==

[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]

== בתי חב"ד בעיר ==

[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]

*אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.

*רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.

*רמת אביב ג' - מנהל: הרב יהודה ליפש  

בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==

*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] והרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.

*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].

* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.

==קישורים חיצוניים==