|
|
| שורה 31: |
שורה 31: |
| היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן [[רעווא דרעווין]], לשבת עם חביריו החסידים ולספר [[סיפורי חסידים]]. [[הרבי הריי"צ]] שמע ממנו סיפורים כשהוא בא לבקר בליובאוויטש והעיד עליו ש"היה דייקן מאוד בהסיפור באותיותיו"{{הערת שוליים|ספר השיחות ה'תש"ד ע' 173.}}. בשנת [[תרס"ח]], כשהתגורר הרבי הריי"צ בקעניגסברג, הוא ביקר את ר' אברהם אבא ואף ראה אצלו את אוסף אגרות הקודש של רבותינו שהיו לו. | | היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן [[רעווא דרעווין]], לשבת עם חביריו החסידים ולספר [[סיפורי חסידים]]. [[הרבי הריי"צ]] שמע ממנו סיפורים כשהוא בא לבקר בליובאוויטש והעיד עליו ש"היה דייקן מאוד בהסיפור באותיותיו"{{הערת שוליים|ספר השיחות ה'תש"ד ע' 173.}}. בשנת [[תרס"ח]], כשהתגורר הרבי הריי"צ בקעניגסברג, הוא ביקר את ר' אברהם אבא ואף ראה אצלו את אוסף אגרות הקודש של רבותינו שהיו לו. |
| בשנת [[תרפ"ח]] הגיע עזבונו לרבי הריי"צ ב[[ריגה]], והוא פרסם ב[[קובץ התמים]] אגרות מהעזבון וספורים ששמע ממנו. כמו כן חסידים רשמו סיפורים ממנו. מרשימות הרב [[עזריאל זליג סלונים]] נדפסו בשער המעשה "מעשי אבותי" בספר [[מגדל עז]]. | | בשנת [[תרפ"ח]] הגיע עזבונו לרבי הריי"צ ב[[ריגה]], והוא פרסם ב[[קובץ התמים]] אגרות מהעזבון וספורים ששמע ממנו. כמו כן חסידים רשמו סיפורים ממנו. מרשימות הרב [[עזריאל זליג סלונים]] נדפסו בשער המעשה "מעשי אבותי" בספר [[מגדל עז]]. |
|
| |
| מסיפוריו:
| |
| * בעת שאירע אצל זקני החסידים איזה ענין של השגחה פרטית ובפרט אצל הבעל עסק, שהם עלולים יותר לראות השגחה פרטית מכמו היושבי אהל היו שוחחים ומדברים בהמאורע ההיא יותר מכמו עניני המופתים של כ"ק האדמורי"ם. באמרם כי המופתים של כ"ק האדמורי"ם אין פלא כלל אבל כאשר איש פשוט [אשר על אף] טרדתו בעניני פרנסתו הוא זוכה לראות השגחה פרטית שהוא גילוי אלקות במוחש זהו דבר פלאי באמת. {{הערת שוליים|אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"י אגרת ג'תשמב.}}
| |
| * החסיד ר' זאב ווילענקער אמר על עצמו: דעם רבינ'ס קוק האט אויף מיר פועל גיווען אז ניט זאגין א ווארט וואס פריהער ניט איבערגיטראכט (גם בענין גשמי כמו ליתן לו איזה דבר) ובמקום שאפשר ברמז כמו בהוראה באצבע או בתנועה אחרת לא דיבר כי [[אותיות]] הדבור הי' מוגדרים אצלו וחפץ להשתמש בהם רק לצורך ענין ולא על דברים של מה בכך. והיוצא מזה בעבודה בפועל ממש דכל דבר ודבר נעשה על פי הכנה מראש.{{הערת שוליים|אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א אגרת קכז. עמ' עדר}}
| |
| * רגיל היה לומר: בזכרי את שעות ה[[התוועדות]] של זקני החסידים בימי נעורי בכלל והתוועדותם של זקני החסידים בוויטבסק מדור כ"ק רבינו הזקן בבית חותן חותני בפרט, הנה זכרונותי אלה מגרשים מלבי כל צער ועגמת נפש ומפיחים בקרבי רוח חדשה.
| |
| : מרגלא בפומייהו דעתיקאי - בנוסח זה היה הראא"פ מכנה את זקני החסידים - אשר [[התוועדות]] חסידים הוא חצר מקדש החסידות אשר דרך בו ועל ידו נכנסים אל העזרות וממנו באים לקדש הקדשים. רוח קדוש היה חופף על זקני החסידים בעת ההתוועדות, היה אומר הראא"פ, ועל פני כל אחד מהזקנים היה שורה אותו אור נאצל מאותו הדבר אשר היה מספר, ואור זה היה חותר חתירה בעומק נפש השומע אשר זכרו לא יסוף לעולם. {{הערת שוליים|התמים חוברת שישית עמ' צ.}}
| |
| * ר' וועלוול ווילענקער אמר שפעם אחת עבר בחדר הסמוך לחדרו של [[אדמו"ר הזקן]] בעת שישב ולמד. מאותה שעה הונח אצלו במוחש כי "אין עוד מלבדו", ו[[רשימו]] מזה נשאר אצלו כל ימיו.{{הערת שוליים|למען ידעו עמ' 70.}}
| |
| * שמע מהרבי מהר"ש: [[אהבה]] ויראה יכולים להשיג יותר בתורה אור, דעת יותר בלקוטי תורה. {{הערת שוליים|רמ"ח אותיות אות מא.}}
| |
|
| |
|
| == לקריאה נוספת == | | == לקריאה נוספת == |
| * התמים, גליון סיון-תמוז תשע"ז, מאמרו של ר' ישראל יצחק זלמנוב. | | * ר' ישראל יצחק זלמנוב, '''אנשים כאלה מעטים המה אצלנו''', בתוך [[התמים (בית משיח)]], גליון סיון-תמוז תשע"ז |
|
| |
|
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |