שינויים

הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז , משתי סיבות:* כדי לרמז על שמו הפרטי של המחבר, "חיים".* כדי לרמז ל'[[עץ החיים]]' שהיה ב[[גן עדן]] קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי{{הערה|את ענין זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה ב[[ספר התניא]], [[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו|באגרת הקודש פרק כ"ו]], והוא מופיע גם בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לספר: {{ציטוטון|חכמת האמת ונקרא עץ החיים.. הנה נתבאר במקום אחר הזה כי עון עוון [[אדם הראשון]] ב[[עץ הדעת טוב ורע]] הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה}}.}}. בשמו של הספר רמז המחבר גם לשמו הפרטי, שנקרא בשם 'חיים'.

הספר כפי שנהגה ונלמד על ידי [[רבותינו נשיאינו]] אינו מחולק לנושאים כלליים, אלא נכתב כשערים כלליים שנחלקו לפרקים. רצונו של רבי חיים ויטאל{{הערה|כפי שכתב בהקדמה לספרו '[[מבוא שערים]]'.}} היה לסדר את הספר לפי שערים כלליים, אך לא הספיק לסדר זאת בעצמו, ותלמיד תלמידו, רבי מאיר פופרש חיבר את הספר 'דרך עץ חיים' (הנפוץ כיום בשם 'עץ חיים') בו כלל את השערים לפי לשבעה נושאים כלליים, וקרא להם הנקראים בשם 'היכלות', על פי הסדר אותו קבע רבי חיים ויטאל:#היכל [[אדם קדמון]].#היכל הנקודיםה[[נקודים]].#היכל הכתרה[[כתר]].

#היכל [[נוקבא]] ד[[זדז"א]].

ההיכלות עצמם מחולקים לפרקיםלחמישים שערים, ופרקים, וכל פרק מחולק לענפים שונים (נגזר משם הספר: '''עץ''' חיים).