שינויים

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]

לקראת [[י"א בניסן]] ה'[[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב.

וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}.

=== התייחסויות מהרבי ===

א. בשנת תשט"ז עסק הגר"ע יוסף בהוצאת ספרו 'יביע אומר' ח"ב, היה זה זמן קצר לאחר שהוציא את הספר "חזון עובדיה" על פסח ואת "יביע אומר" חלק א'. בעיר ירושלים התגורר נצר למשפחת בעל התניא ששימש בתפקיד ראש מוסדות חב"ד בירושלים, הלוא הוא הגאון רבי עזריאל זעליג סלונים זצ"ל. הרב סלונים יצר קשר מיוחד עם הדיין הצעיר ששמו הלך לפניו. רבי עזריאל זעליג סלונים היה חסיד נלהב של כ"ק אדמו"ר מה"מ, והגר"ע יוסף ביקש ממנו לשלוח את ספריו לרבי מליובאוויטש. הגר"ע צירף אליהם את המכתב הבא: