אגרת הקודש - סימן כ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''[[אגרת הקודש]] כ"ה''' נכתבה ע"י [[אדמו"ר הזקן]] עבור המתנגדים בעיר וילנה{{הערה|על פי "משכיל לאיתן"}}, שנתלו בדברי הבעל שם טוב כעילה למלחמה כנגד תנועת החסידות. באגרת משיב להם הרבי כאוולתם, מפריך את טענותיהם, ומדגים כיצד גם דברי [[הבעל שם טוב]] המוקשים להם ביותר מבוססים בצורה חזקה ומוצקה בדברי האר"י הקדוש, בדברי רז"ל ובפסוקים מפורשים בתורה. ה"קושיא" עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעש"ט {{הערה|צוואת הריב"ש, סימן ק"כ}} שהשכינה שורה גם על גוי רשע.

הרבי מראה, שהנאמר בשער היחוד והאמונה בשם הבעש"ט (שהקב"ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע מאין ליש מחדש) מיוסד בצורה ברורה על דברי האר"י הקדוש, על דברי רז"ל, ויתר על כן - על פסוקים מפורשים.

רבינו מבאר בפרק זה יסודות באמונה ובאחדות השם, ומבאר גם מדוע "כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]], משום שבאמת כל מה שנעשה בעולם על ידי כל אדם ואדם הכל על ידי [[השכינה]] ש[[לבושים|מתלבשת]] אדם בבחינת [[גלות]], ולכן אם אינו כועס לצורך מצוה להפריש את חבירו מ[[עבירה]] (כשם שכעס [[משה רבינו]] על בני אהרן) הרי בכעסו מוכיח כי אינו מאמין כי הכל הוא אלקות וזה הוא [[כפירה]].

בסוף האגרת מסכם אותה הרבי הזקן עצמו, ותוכן דבריו, שהחולק על הבעש"ט אין זאת אלא משום שאינו מאמין גם בדברי האר"י הקדוש, אינו מאמין בדברי רז"ל, ואף לא מאמין במקרא מלא שדבר הכתוב "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה" - שאין מקרא יוצא מדי פשוטו.