321
עריכות
אורות וכלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}} | ||
'''אורות וכלים''' - | '''אורות וכלים''' הינו רעיון ומושג כללי מאד בתורת החסידות, רעיון זה של אורות וכלים ניתן למצוא ולהבחין בכל דבר. אור - הוא שם כללי לכל התגלות של דבר מעצמותו. כלי - הוא שם כללי לכל דבר שמקבל מדבר אחר - על ידי שתופס את הדבר לפי הגדרותיו שלו, של מציאות זולת המקבל את האור (ועל ידי זה מתגלה האור אל הזולת). | ||
אמנם המונח אור מיוחס בעיקר לאורות וכלים של [[ספירות]] עולם ה[[אצילות]] (אלא שיש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים), בו האור הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה על ידי הספירות - הכלים שענינם להגדיר ולהגביל את האור בפעולתו ובצורתו, ואף שגם הכלים הם מציאות רוחנית, הם מכח הגבול של עצמות אור אין סוף. ושתיהם יחד משמשים ממוצע בין ה[[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]].ומאורות וכלים אלו השתלשל אורות וכלים כמו שהם למטה. | |||
אמנם המונח אור מיוחס בעיקר לאורות וכלים של עולם ה[[אצילות]] (אלא שיש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים), בו האור הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה על ידי הספירות - הכלים שענינם להגדיר ולהגביל את האור בפעולתו ובצורתו, ואף שגם הכלים הם מציאות רוחנית, הם מכח הגבול של עצמות אור אין סוף. ושתיהם יחד משמשים ממוצע בין ה[[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]]. | |||
==שרש האורות ושרש הכלים== | ==שרש האורות ושרש הכלים== | ||
| שורה 33: | שורה 9: | ||
בכללות, דבר זה מבטא שני קווים - האורות הם קו הגילוי והכלים הם קו ההעלם (אמנם יש מקומות שמבואר שהאור הוא קו ההעלם משום שטבע האור לעלות לשרשו ומקורו ולא להתגלות והכלי הוא קו הגילוי משום שטבעו לרדת ולגלות את מה שבתוכו). | בכללות, דבר זה מבטא שני קווים - האורות הם קו הגילוי והכלים הם קו ההעלם (אמנם יש מקומות שמבואר שהאור הוא קו ההעלם משום שטבע האור לעלות לשרשו ומקורו ולא להתגלות והכלי הוא קו הגילוי משום שטבעו לרדת ולגלות את מה שבתוכו). | ||
===השרש הוא הגורם לחילוק של גילוי והעלם=== | ===השרש הוא הגורם לחילוק של גילוי והעלם=== | ||
הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, ולכן הוא מעין המאור, וזו גם הסיבה שהאור אינו מוגבל. | הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, ולכן הוא מעין המאור, וזו גם הסיבה שהאור אינו מוגבל. | ||
| שורה 51: | שורה 27: | ||
גם בפרט זה דומים האורות וכלים למשל של נפש וגוף, שגם בהם הנפש יורדת להתלבש בגוף על אף שבטבעה לעלות וטבע הגוף לרדת, מכל מקום יש לגוף שורש נעלה יותר מהנפש שכן הגוף מושרש ב[[סוכ"ע]] והנפש מושרשת ב[[ממכ"ע]] ומצד שרשו הנעלה יותר יכול הגוף להכריח את הנפש להתלבש בו. | גם בפרט זה דומים האורות וכלים למשל של נפש וגוף, שגם בהם הנפש יורדת להתלבש בגוף על אף שבטבעה לעלות וטבע הגוף לרדת, מכל מקום יש לגוף שורש נעלה יותר מהנפש שכן הגוף מושרש ב[[סוכ"ע]] והנפש מושרשת ב[[ממכ"ע]] ומצד שרשו הנעלה יותר יכול הגוף להכריח את הנפש להתלבש בו. | ||
==דרגת הדביקות של אורות ושל כלים== | |||
'דביקות' הינו מושג המתאר שני דברים שהיו נפרדים והתאחדו ונעשו למציאות אחת{{הערה|במעלת התקשרות על דביקות ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד (נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך), שדביקות הוא ייחוד חיצוני מה־שאין־כן בהתקשרות שהוא ייחוד פנימי. וראה ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי תרומה מט, א, הובא גם בספר המאמרים עזר"ת עמ' פו. וראה ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד (עמ' 62 הערה 56), שמבאר את מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים לדבר אחד ממש. וראה במאמר פתח רבי שמעון הנ"ל הערה *27 שמביא מ[[המשך תער"ב]] חילוק בין מלמטה למעלה לבין מלמעלה למטה, ומצד מלמעלה למטה ישנו מעלה בדביקות, אמנם לפועל הביאור במאמר שם הוא שמצד שתיהם ישנו מעלה בהתקשרות.}}. | |||
בענין הדביקות מביאים מהתורה שני פסוקים, במקום אחד{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ובמקום אחר הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה| ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש". אך תוכן{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך).}} שני פסוקים אלו מדברים בשני סוגי דביקויות שונות - האחד דביקות של אורות ואחד דביקות של כלים. | |||
גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם, אלא שישנו הבדל בין אופן היחס ודביקות של האורות למקורם לבין אופן היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה פיסקה 'שרש האורות וכלים'). באורות נרגש שהם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס {{הערה|והסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר גם האור הוא רק התפשטות היוצאת מן העצם}}, ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש. מה־שאין־כן בכלים, מצב הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם כשני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד{{הערה|בכל הנ"ל ראה מאמר פתח רבי שמעון הנ"ל עמ' קנד.}}. | |||
בנוסף לחילוק זה שבין האורות לכלים ביחס אל מקורם, ישנו הבדל נוסף בכלים עצמם, בין יחס הכלים לאורות לבין יחס הכלים למקורם. יחס הכלים לאורות שבתוכם הוא כמו יחס נפש וגוף, שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה|ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (וזה שהם מייחדים לגמרי אינו בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים.וראה לקמן בענין דביקות שאינה ניכרת), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}. | |||
===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת=== | |||
בהגדרת הענין, מהו דביקות ניכרת ומהו דביקות שאינה ניכרת מצינו שני אופנים: | |||
*אופן אחד{{הערה|[[המשך]] ר"ה תש"ד פט"ו ואילך.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא בגודל הרגשת הקרבה. ועל זה נאמר שהדביקות של האורות הוא דבר הניכר וגלוי, משום שהוא נדבק ונעשה דבר אחד ממש עם מקורו וניכר איפה שהוא דבוק, משא"כ הכלים הם אמנם דבוקים אבל מכיון שהם והמקור עדיין נשארים מציאויות נפרדות, לא ניכר בהם הדביקות (כמשל האב ובן, שמראיה שטחית אינו ניכר היחס והדביקות ביניהם). | |||
*אופן שני{{הערה|מאמר זה היום תש"ו פ"ו.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא עד כמה שני הדברים נפרדים וצריכים את פעולת הדביקות בכדי להתייחד. ועל זה נאמר שבאורות, מכיון שבאור נרגש המאור עצמו לא ניכר בהם שהם שני דברים שדבוקים אלא הם נראים כדבר אחד, משא"כ הכלים מכיון שנראים שהם שני דברים נפרדים, לכן גם אחרי הייחוד שלהם ניכר שיש שני דברים הדבוקים. | |||
===[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]=== | |||
מאמר הזהר "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|[[תיקוני זהר]] בהקדמה (ג, סע"ב).}} בא לתאר את היחס שבין "איהו" (משמעותו של "איהו" יתבאר לקמן) לאורות (חיוהי) ולכלים (גרמוהי) שהוא יחס של אחדות ודביקות. והנה בכפילות הלשון שאומר פעמיים איהו ופעמיים חד במקום לכתוב "איהו וחיוהי וגרמוהי חד" מבואר שהזהר מדבר בשני דרגות שונות של אחדות ודביקות, ודבר זה מתבאר בשני אופנים: | |||
*אופן אחד{{הערה| כן מובא באגה"ק סימן כ' ובמאמר וידבר גו' פנחס תרע"ג.}}: ה"איהו" הראשון הולך על [[אוא"ס]] ביחס אל האורות וה"איהו" השני הולך על האורות ביחס אל הכלים והסיבה לכפילות הוא משום שאין זה אותה דרגה של דביקות ויחוד. | |||
*אופן שני{{הערה|וידבר גו' פנחס שם.}}: ה"איהו" הראשון הולך על היחס בין מקור האורות עם האורות וה"איהו" השני הולך על היחס שבין מקור הכלים עם הכלים שאין זה אותו יחוד כנ"ל (וראה עוד לקמן שלאורות וכלים יש שרשים נפרדים). | |||
==השמות של הקב"ה באורות וכלים== | ==השמות של הקב"ה באורות וכלים== | ||
| שורה 74: | שורה 72: | ||
==גילוי והעלם האור ע"י הכלים== | ==גילוי והעלם האור ע"י הכלים== | ||
===הצורך בכלי בכדי לגלות את האור=== | ===הצורך בכלי בכדי לגלות את האור=== | ||
באור ישנם בכללות שתי דרגות: דרגא א' הוא "כמו שהוא לעצמו" והוא גם נקרא פנימיות האור, פירוש, בדרגא זו באור מורגש הדבר כמו שהוא בפשיטותו בעצמו ללא כל הגדרה חיצונית,וכמו למשל אדם שהשכיל איזה שכל,הרי אצלו במחשבתו יכול הוא להרגיש את השכל כמו שהוא בטהרתו - בשכלו, דבר שלא יוכל להעביר לזולת מבלי להגדיר את הדברים לפי האדם אליו מדבר.דרגא הב' באור הוא "כמו שהוא לזולתו", והוא נקרא גם חיצוניות האור,פירוש, דרגא זו באור הוא החלק ששייך להתגלות אל מציאות אחרת ממקורה,וכמו למשל אצל המשכיל, שלבד ממה שיודע את האור כמו שהוא אצל עצמו, יש אצלו גם את היכולת להסביר את השכל, אלא שאינו פנימיות השכל ואינו כמו שהוא בעצם. בנוגע לאורות וכלים, דרגת האור שמתלבש בכלי הוא חיצוניות האור - דרגא הב'. | |||
ביחס שבין האור לכלי מוצאים דבר והיפוכו, מצד אחד הכלי הוא מגביל ומעלים את האור ומצד שני מגלה אותו וכפי שהוזכר, האור צריך את הכלי כדי שיוכל להתגלות. בטעם הדבר שהאורות אינם יכולים להתגלות בעצמם אלא דווקא ע"י הכלים נתבארו שתי סיבות: | ביחס שבין האור לכלי מוצאים דבר והיפוכו, מצד אחד הכלי הוא מגביל ומעלים את האור ומצד שני מגלה אותו וכפי שהוזכר, האור צריך את הכלי כדי שיוכל להתגלות. בטעם הדבר שהאורות אינם יכולים להתגלות בעצמם אלא דווקא ע"י הכלים נתבארו שתי סיבות: | ||