321
עריכות
אורות וכלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}} | ||
'''אורות וכלים''' - ה[[ספירות]] האלוקיות כלולות | '''אורות וכלים''' - ה[[ספירות]] האלוקיות כלולות מ'''אור''' ומ'''כלי'''. | ||
אור - הוא שם כולל לכל דבר | אור - הוא שם כולל לכל התגלות של דבר מעצמותו. כלי - הוא שם כולל לכל דבר שמקבל מדבר אחר - על ידי שתופס את הדבר לפי הגדרותיו שלו, של מציאות זולת המקבל את האור (ועל ידי זה מתגלה האור אל הזולת). | ||
באור ישנם בכללות שתי דרגות: דרגא א' הוא "כמו שהוא לעצמו" והוא גם נקרא פנימיות האור, פירוש, בדרגא זו באור מורגש הדבר כמו שהוא בפשיטותו בעצמו ללא כל הגדרה חיצונית,וכמו למשל אדם שהשכיל איזה שכל,הרי אצלו במחשבתו יכול הוא להרגיש את השכל כמו שהוא בטהרתו - בשכלו, דבר שלא יוכל להעביר לזולת מבלי להגדיר את הדברים לפי האדם אליו מדבר.דרגא הב' באור הוא "כמו שהוא לזולתו", והוא נקרא גם חיצוניות האור,פירוש, דרגא זו באור הוא החלק ששייך להתגלות אל מציאות אחרת ממקורה,וכמו למשל אצל המשכיל, שלבד ממה שיודע את האור כמו שהוא אצל עצמו, יש אצלו גם את היכולת להסביר את השכל, אלא שאינו פנימיות השכל ואינו כמו שהוא בעצם. בנוגע לאורות וכלים, דרגת האור שמתלבש בכלי הוא חיצוניות האור - דרגא הב'. | |||
אמנם המונח אור מיוחס בעיקר לאורות וכלים של עולם ה[[אצילות]] (אלא שיש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים), בו האור הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה על ידי הספירות - הכלים שענינם להגדיר ולהגביל את האור בפעולתו ובצורתו, ואף שגם הכלים הם מציאות רוחנית, הם מכח הגבול של עצמות אור אין סוף. ושתיהם יחד משמשים ממוצע בין ה[[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]]. | אמנם המונח אור מיוחס בעיקר לאורות וכלים של עולם ה[[אצילות]] (אלא שיש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים), בו האור הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה על ידי הספירות - הכלים שענינם להגדיר ולהגביל את האור בפעולתו ובצורתו, ואף שגם הכלים הם מציאות רוחנית, הם מכח הגבול של עצמות אור אין סוף. ושתיהם יחד משמשים ממוצע בין ה[[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]]. | ||
==הדביקות של | ==דרגת הדביקות של אורות ושל כלים== | ||
'דביקות' הינו מושג המתאר שני דברים שהיו נפרדים והתאחדו ונעשו למציאות אחת{{הערה|במעלת התקשרות על דביקות ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד (נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך), שדביקות הוא ייחוד חיצוני מה־שאין־כן בהתקשרות שהוא ייחוד פנימי. וראה ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי תרומה מט, א, הובא גם בספר המאמרים עזר"ת עמ' פו. וראה ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד (עמ' 62 הערה 56), שמבאר את מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים לדבר אחד ממש. וראה במאמר פתח רבי שמעון הנ"ל הערה *27 שמביא מ[[המשך תער"ב]] חילוק בין מלמטה למעלה לבין מלמעלה למטה, ומצד מלמעלה למטה ישנו מעלה בדביקות, אמנם לפועל הביאור במאמר שם הוא שמצד שתיהם ישנו מעלה בהתקשרות.}}. | |||
בענין הדביקות מוצאים שמביאים מהתורה שני פסוקים, במקום אחד{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ובמקום אחר הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה| ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש". אך תוכן{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך).}} שני פסוקים אלו מדברים בשני סוגי דביקויות שונות - האחד דביקות של אורות ואחד דביקות של כלים. | |||
גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם | גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם, אלא שישנו הבדל בין אופן היחס ודביקות של האורות למקורם לבין אופן היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה לקמן שרש האורות וכלים). באורות נרגש שהם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס {{הערה|והסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר גם האור הוא רק התפשטות היוצאת מן העצם}}, ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש. מה־שאין־כן בכלים, מצב הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם כשני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד{{הערה|בכל הנ"ל ראה מאמר פתח רבי שמעון הנ"ל עמ' קנד.}}. | ||
בנוסף לחילוק זה שבין האורות לכלים ביחס אל מקורם, ישנו הבדל נוסף בכלים עצמם, בין יחס הכלים לאורות לבין יחס הכלים למקורם. יחס הכלים לאורות שבתוכם הוא כמו יחס נפש וגוף, שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה|ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (וזה שהם מייחדים לגמרי אינו בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים.וראה לקמן בענין דביקות שאינה ניכרת), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}. | |||
===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת=== | ===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת=== | ||