יחוד (קבלה): הבדלים בין גרסאות בדף

{{מפנה|יחוד|איסור התייחדות בין איש ואישה|איסור יחוד}}

'''יחוד''' הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני [[פרצוף|פרצופים]] עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם הנקרא [[חיה (חלק הנפש)|חיה]].  

==יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים==

יחוד של שם [[הוי"ה]] ושם [[אלהי"ם]] ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם [[הוי"ה]] יורד למטה לשם [[אלהי"ם]] ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז ה[[אל"ף]] של שם [[אדנ"י]] קודמת ל[[יו"ד]] של שם [[הוי"ה]], ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם [[אלהי"ם]] עולה למעלה ונכלל בשם [[הוי"ה]] ואז ה[[יו"ד]] קודם ל[[אל"ף]]. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת [[יש]], אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת [[אין]].

שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]]. ש[[יחודא עילאה]] הוא ייחוד של [[אבא]] ו[[אמא]], ו[[יחודא תתאה]] הוא יחוד של [[זעיר]] ו[[נוקבא]].

[[קטגוריה:ספירות]]