19,261
עריכות
תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עץ משפחה/התחלה}} | {{עץ משפחה/התחלה}} | ||
{{עץ משפחה| | | | | | | | | |שנ|ד|סט | {{עץ משפחה| | | | | | | | | |שנ|ד|סט | ||
| שורה 31: | שורה 30: | ||
|יו=רבי {{ש}}[[יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש)|יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)}}}} | |יו=רבי {{ש}}[[יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש)|יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)}}}} | ||
|ינש=רבי [[ישראל נח שניאורסון]] {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|'''א]''' חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. '''ב]''' אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי ה[[ישראל נח שניאורסון#לקריאה נוספת|מקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו]]), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.{{ש}}בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.}}}} {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ח-תרמ"ג)}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-ניעז'ין}} | |ינש=רבי [[ישראל נח שניאורסון]] {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|'''א]''' חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. '''ב]''' אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי ה[[ישראל נח שניאורסון#לקריאה נוספת|מקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו]]), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.{{ש}}בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.}}}} {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ח-תרמ"ג)}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-ניעז'ין}} | ||
|בש=רבי {{ש}}ברוך שלום שניאורסון {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו [https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26889 רשימות הרב"ש] עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.}}}} | |בש=רבי {{ש}}ברוך שלום שניאורסון {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|1=בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו [https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26889 רשימות הרב"ש] עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.}}}} | ||
|חשזש=רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ז-תר"מ)}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-ליאדי}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|'''א]''' חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת [[תר"ע]]. '''ב]''' לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)}}}} | |חשזש=רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ז-תר"מ)}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-ליאדי}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|'''א]''' חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת [[תר"ע]]. '''ב]''' לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)}}}} | ||
|יע=רבי יעקב שניאורסון {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)}}}} | |יע=רבי יעקב שניאורסון {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)}}}} | ||
|יל=רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ו-תרכ"ז)}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר המהרי"ל}}}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-קאפוסט}} {{ש}}{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|'''א]''' חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. '''ב]''' חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. '''ג]''' מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה: {{עונג שבת||מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ג): נדפס בקאפוסט|2016/10|14}}. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.}}}}}} | |יל=רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ו-תרכ"ז)}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר המהרי"ל}}}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-קאפוסט}} {{ש}}{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|1='''א]''' חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. '''ב]''' חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. '''ג]''' מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה: {{עונג שבת||מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ג): נדפס בקאפוסט|2016/10|14}}. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.}}}}}} | ||
|עיצוב_שמ=border:2px solid red;background:#bfd | |עיצוב_שמ=border:2px solid red;background:#bfd | ||
|עיצוב_חשזש=border:2px solid red;background:#cbbbbb | |עיצוב_חשזש=border:2px solid red;background:#cbbbbb | ||
| שורה 88: | שורה 87: | ||
* לכל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם ישנו}} | * לכל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם ישנו}} | ||
'''ביאורים:''' {{ביאורים}} | '''ביאורים:''' {{ביאורים}} | ||
'''מקורות'''{{הערה|{{ש}} | '''מקורות'''{{הערה|1={{ש}} | ||
'''1] מפקד עיריית אורשא''', 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5. {{ש}} | '''1] מפקד עיריית אורשא''', 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5. {{ש}} | ||
'''2] [[חיים מאיר היילמן#בית רבי|בית רבי]]''', חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. {{HebrewBooks|חיים מאיר היילמן|בית רבי|3751|ברדיטושב, תרס"ב}} {{ש}} | '''2] [[חיים מאיר היילמן#בית רבי|בית רבי]]''', חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. {{HebrewBooks|חיים מאיר היילמן|בית רבי|3751|ברדיטושב, תרס"ב}} {{ש}} | ||