שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החל מ[[תנש"א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.
בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם [[ידידים מבינים]], שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.
בשנים תשנ"ב-[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט