חסידות פינסק-קרלין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


== תולדות החסידות ==
== תולדות החסידות ==
לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקארלין ב[[כ"א כסלו תשי"ז ]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קארלין למספר חלקים. החלק הצעיר קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקארלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא".  וזקני "חסידי קארלין" (די אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקארלין-לעלוב. לאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.
לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקארלין ב[[כ"א כסלו תשי"ז ]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קארלין למספר חלקים. החלק הצעיר קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקארלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא".  וזקני "חסידי קארלין" (די אלטע קרלינער'ס), קבלו את רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב למורה דרכם כאדמו"ר מקארלין-לעלוב. ולאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.


לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקארלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קארלין.
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקארלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, בחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קארלין.


רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קארלין.
רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קארלין.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט