חסידות פינסק-קרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקארלין ב[[כ"א כסלו תשי"ז ]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קארלין למספר חלקים. החלק | לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקארלין ב[[כ"א כסלו תשי"ז ]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קארלין למספר חלקים. החלק הצעיר קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקארלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". וזקני "חסידי קארלין" (די אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקארלין-לעלוב. לאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | ||
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקארלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קארלין. | לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקארלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קארלין. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
השיעורים הם בדרך כלל בספר 'בית אהרן' כשדבריו העמוקים מובנים היטב לאור תורת חב"ד. | השיעורים הם בדרך כלל בספר 'בית אהרן' כשדבריו העמוקים מובנים היטב לאור תורת חב"ד. | ||
==פינסק | ==פינסק קארלין וחב"ד== | ||
האדמו"ר הקודם רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קארלין חתם על קול קורא בענין המלכת אדמו"ר מחב"ד למלך המשיח ולהתגלותו המיידית. | האדמו"ר הקודם רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קארלין חתם על קול קורא בענין המלכת אדמו"ר מחב"ד למלך המשיח ולהתגלותו המיידית. | ||