יקותיאל זלמן ולס: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי) ל־יקותיאל זלמן ולס בלי להשאיר הפניה: סוגריים מיותרות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת קברו של הרב יקותיאל זלמן]]
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ"נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י"א מגזע יוחסין{{ש}}בנש"ק מוהר"ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז"ל{{ש}}ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו"ה לוי יצחק אב"ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י"ז חתן{{ש}}אדמו"ר הק' מו"ה{{ש}}דובער נ"ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער"ח ניסן{{ש}}שנת תרכ"ד תנצב"ה]]
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' היה בנו של הרב יוסף (שלום) בונם חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].  
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' היה בנו של הרב יוסף (שלום) בונם חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].  


בפרשת בשלח תקס"ח נשא לאשה את הרבנית רבקה בת [[אדמו"ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר ליאדי. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע לליאדי להשתתף בחתונה שלו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת אדמו"ר האמצעי. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין בפרשת נשא תקס"ז (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.  
בפרשת בשלח תקס"ח נשא לאשה את הרבנית רבקה בת [[אדמו"ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר ליאדי. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע לליאדי להשתתף בחתונה שלו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת אדמו"ר האמצעי. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין בפרשת נשא תקס"ז (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.  


לרבנית רבקה והרב יקותיאל זלמן נולדו שני בנים: א) הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']]. ב) הרב שניאור זלמן{{הערה|נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}.
לרבנית רבקה והרב יקותיאל זלמן נולדו שני בנים: א) הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']]. ב) הרב שניאור זלמן{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}.


== מי היתה הרבנית ==
== מי היתה הרבנית ==
שורה 15: שורה 15:


== פטירתו ==
== פטירתו ==
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ"ט אדר ב']] שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.


רבי יקותיאל זלמן נפטר יום ד' [[י"ח ניסן]] שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.
על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעפי"ז נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.
 
על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעפי"ז נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
19,261

עריכות