שינויים

והנמשל למעלה: ה[[לבנונית]] הוא עצם הרצון העליון בקיום מצוות, ונחלק בפרטות ל[[תרי"ג ארחין דגולגלתא]] – רווחים בין השערות. לעצם הרצון אין טעם (גלוי, אלא טעם כמוס – ראה [[רצון העליון]])

מוחא סתימאה (הנקרא גם קו המידה) נותן מדה וקצבה להרצון ד[[ארחין דגולגלתא]]. הרצון עצמו הוא רק שיהיו מצוות באופן כללי, ואין בו פרטים. [[חכמה סתימאה]] פועלת שהמשכת הרצון תהיה דוקא באופן כך וכך כמו שבא בתורה שבע"פ בפרט, שרק שם מתגלה הרצון בפרטות להורות סדר ואיכות ההמשכה בפרטיות וכללות. המשל שמובא בחסידות ל[[חכמה סתימאה]] הוא בעה"ב שקובע היכן להניח כל כלי בבית. הרי הכלים היו בבית תחלה קודם שיגזור עליהם, אבל היו בבחינת הפקר ופיזור, וע"י החכמה נעשה בהם מדה וקצבה איך וכמה ובאיזו אופן יהיה גילוי האלוקות במצווה זו ואיך וכמה ובאיזה אופן יהיה במצווה אחרת.