היכלות (בחסידות): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''היכלות'''  הינם מושג מקביל ל'[[עולמות (בחסידות)|עולמות]]' המוזכרים בספרי החסידות, והם בדוגמת ה'היכלות' שיש בארמון של מלך בשר ודם. בכל עולם יש 7 היכלות, והיכלות אלו הינם המדורים החיצוניים שבכל עולם שבהם דרים הנבראים, ובהם הוא עיקר התיקון שבכל עולם, היות שהספירות האלוקיות שבכל עולם - הם האור האלוקי שאינו צריך תיקון.
'''היכלות'''  הינם מושג מקביל ל'[[עולמות (בחסידות)|עולמות]]' המוזכרים בספרי החסידות, והם בדוגמת ה'היכלות' שיש בארמון של מלך בשר ודם. היכלות אלו הינם המדורים החיצוניים שבכל עולם, שבהם דרים הנבראים ובהם הוא עיקר התיקון שבכל עולם, היות שהספירות האלוקיות שבכל עולם - הם האור האלוקי שאינו צריך תיקון.


==שמם ומקומם==
==שמם ומקומם==
מושג ה'היכלות' מוזכר בעיקר ב[[זוהר]] ובספרי תורת ה[[קבלה]], עם איזכורים מועטים בתורת החסידות.
מושג ה'היכלות' מוזכר בעיקר ב[[זוהר]] ובספרי תורת ה[[קבלה]], עם איזכורים מועטים בתורת החסידות.
ענין ההיכלות הוא כמלך בשר ודם, שיש לו בטרקלין שלו היכלות רבות אשר כולם לתועלת דירתו. שכל היכל משמש לדבר מסויים. ישנם היכלות פנימיים והיכלות חיצוניים.
אמנם רוב החדרים אינם נקראים עיקר דירתו של המלך, אלא שהתועלת שבהם היא לדברים הנצרכים לתשמיש המלך וענייניו, כמו למאכל שולחנו, להעמדת כליו ולבושיו ומקום עמידת שריו ומשרתיו ובני ביתו המשרתים לפניו. ואפשרי הדבר שלא ייכנס המלך לחדרים אלו מעולם, כי לא נעשו לדירתו בעצמו אלא רק לנכנסים אליו.


בספר הזוהר מוזכרים ההיכלות רק בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשיה]], ואילו בספרי הקבלה של תלמידי [[האריז"ל]] מובא שגם בעולם ה[[אצילות]] יש היכלות, ובספר ה[[תניא]] מובא שאפילו למעלה יותר ב[[גולגלתא]] יש עולמות.
בספר הזוהר מוזכרים ההיכלות רק בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשיה]], ואילו בספרי הקבלה של תלמידי [[האריז"ל]] מובא שגם בעולם ה[[אצילות]] יש היכלות, ובספר ה[[תניא]] מובא שאפילו למעלה יותר ב[[גולגלתא]] יש עולמות.


בתורת החסידות מוסבר שלא משתמשים בשם 'היכל' היות שענינו של ההיכל הוא בדוגמת בית, שיש בו מצד אחד מעלה שמגן מפני החמה והגשם, אך מצד שני יש בו גם חיסרון שהוא מעלים ומסתיר את האור (שלא יוכל להיכנס אלא רק דרך חלון), והיות שמה שמורגש בעיקר בעולמות הוא ההעלם והסתר על האור האלוקי, לכן הוא נקרא בחסידות בשם "עולם" מלשון העלם והסתר. ומכיוון שאין האור מאיר בו בפנימיות אין הוא מרגיש את מקורו, ואינו "[[עלול]]" אלא "נברא", דהיינו – רחוק ממקורו בלי ערך, והוא מציאות של "יש" ו"נפרד"{{הערה|אור התורה דברים כ.}}.
בתורת החסידות מוסבר שלא משתמשים בשם 'היכל' היות שענינו של ההיכל הוא בדוגמת בית, שיש בו מצד אחד מעלה שמגן מפני השמש והגשם, אך מצד שני יש בו גם חיסרון שהוא מעלים ומסתיר את האור (שלא יוכל להיכנס אלא רק דרך חלון), והיות שמה שמורגש בעיקר בעולמות הוא ההעלם והסתר על האור האלוקי, לכן הוא נקרא בחסידות בשם "עולם" מלשון העלם והסתר. ומכיוון שאין האור מאיר בו בפנימיות אין הוא מרגיש את מקורו, ואינו "[[עלול]]" אלא "[[נבראים|נברא]]", דהיינו – רחוק ממקורו בלי ערך, והוא מציאות של "יש" ו"נפרד"{{הערה|אור התורה דברים כ.}}.


==עניינם==
==עניינם==
ההיכל הוא כללות העולם. בכל היכל יש מחנות של [[נשמות]] ו[[מלאכים]] המתאימים לאותו היכל (היכל החסד, היכל הזכות, וכדומה) ומקבלים ממנו את חיותם.  
ההיכל הוא כללות העולם. בכל היכל יש מחנות של [[נשמות]] ו[[מלאכים]] המתאימים לאותו היכל (היכל החסד, היכל הזכות, וכדומה) ומקבלים ממנו את חיותם.  


"הנהגת" ההיכל היא על ידי הספירות{{הערה|כמו שנאמר בפתיחת הזוהר: אנת הוא דאפיקת עשר תקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין.}}, אך מאחר והנבראים שבו מוגבלים יש הכרח בהיכל שיגן עליהם ע"י העלמת האור האינסופי של הספירות. ההיכל הוא הכלי שבאמצעותו נתפס האור ע"י הנבראים שמקבלים ממנו את חיותם, וכמו לכל כלי יש לו דופן, ולדופן שני צדדים: צידו הפנימי של דופן הכלי (הנמשך מדרגת העיגולים) מגביל את האור, וצידו החיצון (הנמשך מחיצוניות הכלים) מאפשר לנבראים שבו לקבל ממנו חיותם. (אוה"ת שלח א' תרא-ב).
"הנהגת" ההיכל היא על ידי ה[[עשר ספירות]]{{הערה|כמו שנאמר בפתיחת הזוהר: "אנת הוא דאפיקת עשר תקונין וקרינן להון עשר ספירן '''לאנהגא בהון עלמין'''".}}, אך מאחר והנבראים שבו מוגבלים יש הכרח בהיכל ש'יגן' עליהם על ידי העלמת האור האינסופי של הספירות.
שורשו
אופן "היווצרות" ההיכל הוא על דרך הידוע לגבי "כל הגבוה יותר יורד למטה יותר". הוא נמשך מהעיגולים (ממה שלא נמשך עדיין גם בבחינת מקיף) ע"ד שהפרסא שרשה מהכתר, וע"ד משלי שלמה (דדוקא חכם גדול יכול לומר משלים כו'), וע"ד הלבושים ששרשם דוקא מהמקיפים (ולכן ע"י הדיבור, שהוא לבוש, יוכל להיות מתחדש שכל גלוי מהמקיף), וע"ד התלבשות בחינה שלמעלה מהדעת דווקא בבחינה שלמטה מהדעת, וכמו שרש הבהמה הגשמית מבחינת בהמה רבה שלמעלה מהאצילות וכו'. (אוה"ת נ"ך תצו-ז).
מספרם
היכלות יש רק 7 (הרצון, האהבה, הזכות, נוגה, עצם השמים, והיכל לבנת הספיר כולל 2: לבנת – מלכות, ספיר – יסוד) (למרות שהספירות הן 10), כי עניינם של ההיכלות הוא העלם, ובג' המוחין נמצא האור בגילוי.
 
 
 


הם המדורים החיצוניים שיש בכל [[עולם]], שבהם דרים הנבראים.
ההיכל הוא הכלי שבאמצעותו נתפס האור על ידי הנבראים שמקבלים ממנו את חיותם, וכמו לכל כלי - יש לו דופן, ולדופן שני צדדים: צידו הפנימי של דופן הכלי (הנמשך מדרגת ה[[עיגולים]]) מגביל את האור, וצידו החיצון (הנמשך מ[[חיצוניות הכלים]]) מאפשר לנבראים שבו לקבל ממנו את חיותם{{הערה|אור התורה שלח א' תרא-ב.}}.


מבואר כי בכל אחד מן עולמות [[אבי"ע]] ישנם [[עשר ספירות]], עולמות והיכלות. ועשר הספירות בכל עולם הם בבחינת אלוקות, והעולמות וההיכלות צריכים להתתקן.
==שורשו==
אופן "היווצרות" ההיכל הוא על דרך הידוע לגבי "כל הגבוה יותר יורד למטה יותר". הוא נמשך מדרגת ה[[עיגולים (בחסידות)|עיגולים]] (ממה שלא נמשך עדיין גם בבחינת מקיף) בדוגמת ה[[פרסה]] ששרשה מה[[כתר]], ועל דרך [[משלי שלמה]] (שדווקא מי שהוא חכם גדול - יכול לומר משלים  ולהוריד את החכמה העמוקה גם לשכל של איש פשוט), ועל דרך ה[[לבושים]] ששרשם דוקא מה[[מקיפים]] (ולכן דווקא באמצעות ה[[דיבור]], שהוא לבוש, יכול להתחדש שכל גלוי מהמקיף), ועל דרך התלבשות בחינה שלמעלה מהדעת דווקא בבחינה שלמטה מהדעת, וכמו שרש הבהמה הגשמית מבחינת בהמה רבה שלמעלה מהאצילות{{הערה|אור התורה נ"ך תצו-ז.}}.


==ענינם==
==מספרם==
ענין ההיכלות הוא כמלך בשר ודם, שיש לו בטרקלין שלו היכלות רבות אשר כולם לתועלת דירתו. שכל היכל משמש לדבר מסויים. ישנם היכלות פנימיים והיכלות חיצוניים.
בסך הכל ישנם 7 היכלות:
*היכל הרצון
*היכל האהבה
*היכל הזכות
*היכל נוגה
*היכל עצם השמים
*היכל לבנת הספיר (היכל זה כולל 2 היכלות: היכל לבנת – מלכות, והיכל ספיר – יסוד)


אמנם רוב החדרים אינם נקראים עיקר דירתו של המלך, אלא שהתועלת שבהם היא לדברים הנצרכים לתשמיש המלך וענייניו, כמו למאכל שולחנו, להעמדת כליו ולבושיו ומקום עמידת שריו ומשרתיו ובני ביתו המשרתים לפניו.
על אף שהספירות הן במספר 10, ההיכלות הם במספר שבע דווקא והם מקבילים לשבע המידות, היות ועניינם של ההיכלות הוא העלם, וב[[ג' המוחין]] נמצא האור בגילוי.
 
ואפשרי הדבר שלא ייכנס המלך לחדרים אלו מעולם, כי לא נעשו לדירתו בעצמו אלא רק לנכנסים אליו.
 
==היכלות דאצילות==
מחיצוניות הכלים של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]], נבראו ה[[היכלות דאצילות]] שמתלבש בהם בחינת ה[[עיגולים]] של [[עשר הספירות]] וגם גופות ה[[מלאכים]] של [[עולם האצילות]] שהם בחינת יש, וכמו שנאמר "במלאכיו ישים תהלה", שאינם בבחינת [[ביטול]] לגמרי כעלול לגבי עילתו{{הערה|אגרת הקדש סימן כ.}}.


==היכלות דנוגה==
==היכלות דנוגה==
כמו שיש היכלות בקדושה, כך יש היכלות של [[קליפת נוגה]], וכן היכלות של [[ג' קליפות הטמאות]]. ז' היכלות דנוגה הם מקור ל[[ע' שרים]].
כמו שיש היכלות בקדושה, כך יש היכלות של [[קליפת נוגה]], וכן היכלות של [[ג' קליפות הטמאות]]. ז' היכלות דנוגה הם מקור ל[[ע' שרים]].
==ראו גם==
*[[עולמות (בחסידות)|עולמות]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|חסידות}}
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
31,368

עריכות

תפריט ניווט