היכלות (בחסידות): הבדלים בין גרסאות בדף

היכלות (בחסידות) (עריכה)

גרסה מ־09:30, 23 בספטמבר 2018

נוספו 4,206 בתים , 23 בספטמבר 2018

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

להתראות

30,912

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''היכלות''' הם המדורים החיצוניים שיש בכל [[עולם]], שבהם דרים הנבראים.
+{{בעבודה}}
+'''היכלות'''  הינם מושג מקביל ל'[[עולמות (בחסידות)|עולמות]]' המוזכרים בספרי החסידות, והם בדוגמת ה'היכלות' שיש בארמון של מלך בשר ודם. היכלות אלו הינם המדורים החיצוניים שבכל עולם, שבהם דרים הנבראים ובהם הוא עיקר התיקון שבכל עולם, היות שהספירות האלוקיות שבכל עולם - הם האור האלוקי שאינו צריך תיקון.
+==שמם ומקומם==
+מושג ה'היכלות' מוזכר בעיקר ב[[זוהר]] ובספרי תורת ה[[קבלה]], עם איזכורים מועטים בתורת החסידות.
+בספר הזוהר מוזכרים ההיכלות רק בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשיה]], ואילו בספרי הקבלה של תלמידי [[האריז"ל]] מובא שגם בעולם ה[[אצילות]] יש היכלות, ובספר ה[[תניא]] מובא שאפילו למעלה יותר ב[[גולגלתא]] יש עולמות.
+בתורת החסידות מוסבר שלא משתמשים בשם 'היכל' היות שענינו של ההיכל הוא בדוגמת בית, שיש בו מצד אחד מעלה שמגן מפני החמה והגשם, אך מצד שני יש בו גם חיסרון שהוא מעלים ומסתיר את האור (שלא יוכל להיכנס אלא רק דרך חלון), והיות שמה שמורגש בעיקר בעולמות הוא ההעלם והסתר על האור האלוקי, לכן הוא נקרא בחסידות בשם "עולם" מלשון העלם והסתר. ומכיוון שאין האור מאיר בו בפנימיות אין הוא מרגיש את מקורו, ואינו "[[עלול]]" אלא "נברא", דהיינו – רחוק ממקורו בלי ערך, והוא מציאות של "יש" ו"נפרד"{{הערה|אור התורה דברים כ.}}.
+==עניינם==
+ההיכל הוא כללות העולם. בכל היכל יש מחנות של [[נשמות]] ו[[מלאכים]] המתאימים לאותו היכל (היכל החסד, היכל הזכות, וכדומה) ומקבלים ממנו את חיותם.
+"הנהגת" ההיכל היא על ידי הספירות{{הערה|כמו שנאמר בפתיחת הזוהר: אנת הוא דאפיקת עשר תקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין.}}, אך מאחר והנבראים שבו מוגבלים יש הכרח בהיכל שיגן עליהם ע"י העלמת האור האינסופי של הספירות. ההיכל הוא הכלי שבאמצעותו נתפס האור ע"י הנבראים שמקבלים ממנו את חיותם, וכמו לכל כלי יש לו דופן, ולדופן שני צדדים: צידו הפנימי של דופן הכלי (הנמשך מדרגת העיגולים) מגביל את האור, וצידו החיצון (הנמשך מחיצוניות הכלים) מאפשר לנבראים שבו לקבל ממנו חיותם. (אוה"ת שלח א' תרא-ב).
+שורשו
+אופן "היווצרות" ההיכל הוא על דרך הידוע לגבי "כל הגבוה יותר יורד למטה יותר". הוא נמשך מהעיגולים (ממה שלא נמשך עדיין גם בבחינת מקיף) ע"ד שהפרסא שרשה מהכתר, וע"ד משלי שלמה (דדוקא חכם גדול יכול לומר משלים כו'), וע"ד הלבושים ששרשם דוקא מהמקיפים (ולכן ע"י הדיבור, שהוא לבוש, יוכל להיות מתחדש שכל גלוי מהמקיף), וע"ד התלבשות בחינה שלמעלה מהדעת דווקא בבחינה שלמטה מהדעת, וכמו שרש הבהמה הגשמית מבחינת בהמה רבה שלמעלה מהאצילות וכו'. (אוה"ת נ"ך תצו-ז).
+מספרם
+היכלות יש רק 7 (הרצון, האהבה, הזכות, נוגה, עצם השמים, והיכל לבנת הספיר כולל 2: לבנת – מלכות, ספיר – יסוד) (למרות שהספירות הן 10), כי עניינם של ההיכלות הוא העלם, ובג' המוחין נמצא האור בגילוי.
+הם המדורים החיצוניים שיש בכל [[עולם]], שבהם דרים הנבראים.
 מבואר כי בכל אחד מן עולמות [[אבי"ע]] ישנם [[עשר ספירות]], עולמות והיכלות. ועשר הספירות בכל עולם הם בבחינת אלוקות, והעולמות וההיכלות צריכים להתתקן.

היכלות (בחסידות): הבדלים בין גרסאות בדף

היכלות (בחסידות) (עריכה)

גרסה מ־09:30, 23 בספטמבר 2018

תפריט ניווט