ושמתי כדכד שמשותיך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
על אבן הישפה שבחושן, שבבגדי הכהן גדול היה כתוב את שם השבט '''[[בנימין]]''', בנימין מסמל את ה[[תפילה]] שעניניה הוא העלאה מלמטה למעלה.
על אבן הישפה שבחושן, שבבגדי הכהן גדול היה כתוב את שם השבט '''[[בנימין]]''', בנימין מסמל את ה[[תפילה]] שעניניה הוא העלאה מלמטה למעלה.


המחלוקת בין האמוראים היא באיזה אופן יושפע וימשך האור האלוקי של [[הקב"ה]] לעתיד לבוא. האם בצורת האור ישר - שוהם, או בצורת האור חוזר - ישפה. ועל זה באה ההכרעה מלמעלה, בבית דין של מעלה: האור שיושפע לעתיד לבוא יהיה גם אור ישרא וגם אור חוזר בו זמנית, כי ב[[גאולה]] יהיה ניגוד הפכים מלא ויהיה ניתן לחבר את המעלות שבכל אחד מהאורות ולהמשיכה בעולם.{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת פנחס [[תשי"ח]], [[ספר המאמרים]] מלוקט עמ' תפז מאמר דיבור המתחיל "ושמתי כדכד שמשתיך" וכן ראה [[מאמר]] דיבור המתחיל ושמתי כדכד שמשותיך משנת [[תשל"ד]]}}.
המחלוקת בין האמוראים היא באיזה אופן יושפע וימשך האור האלוקי של [[הקב"ה]] לעתיד לבוא. האם בצורת האור ישר - שוהם, או בצורת האור חוזר - ישפה. ועל זה באה ההכרעה מלמעלה, בבית דין של מעלה: האור שיושפע לעתיד לבוא יהיה גם אור ישרא וגם אור חוזר בו זמנית, כי ב[[גאולה]] יהיה ניגוד הפכים מלא ויהיה ניתן לחבר את המעלות שבכל אחד מהאורות ולהמשיכה בעולם.{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת פנחס [[תשי"ח]]; [[ספר המאמרים]] מלוקט חלק א' עמוד תפז מאמר דיבור המתחיל "ושמתי כדכד שמשתיך", וכן ראה [[מאמר]] דיבור המתחיל ושמתי כדכד שמשותיך משנת [[תשל"ד]]}}.
===השייכות לשמות האמוראים===
===השייכות לשמות האמוראים===
בדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/27d&search=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90 ליקוטי תורה]}} מובא הסבר למחלוקת זו שנחלקו בה שני אמוראים ב[[ארץ ישראל|מערבא]], והם יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר אדמו"ר על פי המובא בגמרא {{הערה|ב"מ פ"ה ע"ב}} שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. וגם איתא בגמרא {{הערה|מ"ק כ"ה ע"א}} - יהודא מ[[קו הימין|ימין אביו]] וחזקיה מ[[קו השמאל|שמאליה]]. ופירש בספר חמדת צבי על ה[[תיקוני זוהר]], שרבי חייא הוא בחינת [[יעקב]] ולכן "גוהרקי שלו מנפשי' סליק" (מרכבתו עולה מעצמה למעלה), על דרך הנאמר בזוהר הקדוש ש[[תפארת]] עולה עד ה[[כתר]]. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים, כלומר שאינו צריך למלאכים. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא, על דרך יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימינו הוא מבחינת אברהם, וחזקיה משמאלו הוא מבחינת יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחינת אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת [[יצחק]].  
בדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/27d&search=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90 ליקוטי תורה]}} מובא הסבר למחלוקת זו שנחלקו בה שני אמוראים ב[[ארץ ישראל|מערבא]], והם יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר אדמו"ר על פי המובא בגמרא {{הערה|ב"מ פ"ה ע"ב}} שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. וגם איתא בגמרא {{הערה|מ"ק כ"ה ע"א}} - יהודא מ[[קו הימין|ימין אביו]] וחזקיה מ[[קו השמאל|שמאליה]]. ופירש בספר חמדת צבי על ה[[תיקוני זוהר]], שרבי חייא הוא בחינת [[יעקב]] ולכן "גוהרקי שלו מנפשי' סליק" (מרכבתו עולה מעצמה למעלה), על דרך הנאמר בזוהר הקדוש ש[[תפארת]] עולה עד ה[[כתר]]. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים, כלומר שאינו צריך למלאכים. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא, על דרך יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימינו הוא מבחינת אברהם, וחזקיה משמאלו הוא מבחינת יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחינת אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת [[יצחק]].  

תפריט ניווט