802
עריכות
מצוות בטלות לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, וממילא אין לקבור מת עם [[בגד|בגדי]] כלאים. | הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, וממילא אין לקבור מת עם [[בגד|בגדי]] כלאים. | ||
לעומתם פוסקים רבים פסקו כשיטת רב יוחנן שמצוות בטלות לעתיד לבוא, כך פסקו ה[[רמב"ם]] ([http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=6237 הלכות כלאים פרק י הלכה כה]) ה[[רא"ש]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14311&st=&pgnum=168 הלכות כלאי בגדים סימן י]), הרשב"א, התוספות והטור.{{הערה|1=צוינו בספר לב חיים למהר"ח פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1587&st=&pgnum=218 חלק א סימן לב], בדברי חכמים לבעל השדי חמ"ד (ראה בקישורים חיצוניים).}} | לעומתם פוסקים רבים פסקו כשיטת רב יוחנן שמצוות בטלות לעתיד לבוא, כך פסקו ה[[רמב"ם]] ([http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=6237 הלכות כלאים פרק י הלכה כה]) ה[[רא"ש]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14311&st=&pgnum=168 הלכות כלאי בגדים סימן י]), הרשב"א, התוספות{{הערה|שם=תוספות}} והטור.{{הערה|1=צוינו בספר לב חיים למהר"ח פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1587&st=&pgnum=218 חלק א סימן לב], בדברי חכמים לבעל השדי חמ"ד (ראה בקישורים חיצוניים).}} | ||
==פרשנות בזמן הביטול ומהותו== | ==פרשנות בזמן הביטול ומהותו== | ||
התוספות{{הערה|נידה שם, דיבור המתחיל: "אמר רב יוסף".}} מפרשים שמצוות בטלות לעתיד לבוא כולל את הזמן לאחרי שיחיו המתים שיהיו פטורים מן המצוות. לעומתם, שיטת הרשב"א היא שהכוונה בלשון 'לעתיד לבוא' הוא לזמן המיתה בלבד, בטענה כי מצאנו כמה מקומות בש"ס שאפילו זמן סמוך וקצר מכונה אף הוא בלשון זו "לעתיד לבוא". ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת בשעה שהוא מת (ורב ינאי שחולק סובר שאדם מצווה להפריש את המת מאיסור, כגדול המצווה על הקטן להפרישו מלעשות מעשה אסור), אבל לאחרי שיחיו המתים אין חולק כי כל המצוות יחולו עליהם בכל תוקפם.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38058&st=&pgnum=115 חידושי הרשב"א נידה סא, א].}} | התוספות{{הערה|שם=תוספות|נידה שם, דיבור המתחיל: "אמר רב יוסף".}} מפרשים שמצוות בטלות לעתיד לבוא כולל את הזמן לאחרי שיחיו המתים שיהיו פטורים מן המצוות. לעומתם, שיטת הרשב"א היא שהכוונה בלשון 'לעתיד לבוא' הוא לזמן המיתה בלבד, בטענה כי מצאנו כמה מקומות בש"ס שאפילו זמן סמוך וקצר מכונה אף הוא בלשון זו "לעתיד לבוא". ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת בשעה שהוא מת (ורב ינאי שחולק סובר שאדם מצווה להפריש את המת מאיסור, כגדול המצווה על הקטן להפרישו מלעשות מעשה אסור), אבל לאחרי שיחיו המתים אין חולק כי כל המצוות יחולו עליהם בכל תוקפם.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38058&st=&pgnum=115 חידושי הרשב"א נידה סא, א].}} | ||
וכן ביאר הריטב"א.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}} | וכן ביאר הריטב"א.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}} | ||
והר"ן בשמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} וכן כתב הרב יצחק אברבנאל.{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19605&st=&pgnum=113 ישועות משיחו העיון הד פרק הד'].}} | והר"ן בשמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} וכן כתב הרב יצחק אברבנאל.{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19605&st=&pgnum=113 ישועות משיחו העיון הד פרק הד'].}} | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
ומסיבה זו הכריע היפה תואר כהרשב"א, והוסיף שגם המצוות שיבטלו יהיו רק לשעה ולזמנם בלבד. | ומסיבה זו הכריע היפה תואר כהרשב"א, והוסיף שגם המצוות שיבטלו יהיו רק לשעה ולזמנם בלבד. | ||
המהר"ץ חיות כתב שגם לשיטת התוספות שיבטלו בזמן התחייה | המהר"ץ חיות כתב שגם לשיטת התוספות שיבטלו בזמן התחייה יהיה זה "רק ברגע התחייה, אמנם מיד לאחרי זה פשיטא דיחזור לאיסורו".{{הערה|1=הגהות מהר"ץ חיות במסכת נדה שם ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14311&st=&pgnum=237 בש"ס וילנא נדפס בסוף המסכת]).}} | ||
רבי [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]] הסביר זאת בשני אופנים: התורה אכן תישאר כפי שניתנה, אך כשם שישנם מצבים מסויימים בהם התורה פוטרת את האדם מהמצוות{{הערה|[[פיקוח נפש]] וכדומה}} כך ביטול המשיח נכתב בתורה כבר בנתינתה - ומשום כך ביטול המצוות הוא אחד מדיני התורה. הסבר נוסף הוא, שכפי שמת פטור בזמן מיתתו מן המצוות{{הערה|1="מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות" [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} - כך גם אם יקום המת לתחייה ישאר בפטור זה, וכך גם בימות המשיח לא יתבטלו המצוות אלא המתים יהיו פטורים מכך - ולכן דין זה נאמר כהיתר לקבירת מת בתכריכי כלאיים - כיוון שהפטור מהמצוות יהיה רק למת{{הערה|רבי אלחנן וסרמן, 'קובץ שיעורים' חלק ב' סימן כ"ט}}. | |||
בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהי לעתיד.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}} | בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהי לעתיד.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}} | ||
{{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}} | {{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}} | ||
אמנם ביאורים אלו הם לפי סברת הרשב"א שמצוות בטלות בפועל הוא רק בזמן המיתה ולא לאחריה.{{הערה|אדמו"ר הזקן, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/59d.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה נט, ד].}}{{הערה|1= הרבי, קונטרס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=38 "הלכות..שאינן בטלים" הערה 35].}} אלא שחסידות מוסיפה לשיטה זו שעל אף שאינם בטלות בפועל ההמשכה שעל ידם אינה תופסת מקום. הרבי מסביר כי זהו גם שיטתו של האדמו"ר הזקן ב[[תניא - פרק ל"ו|תניא פרק לו]] שכותב שם שתחיית המתים הוא חלק מהזמן של קיום המצוות, וביטולם באופן מוחלט יהיה רק באלף השביעי. (ולפי זה מחדש; שגם לדעת הרשב"א סוף סוף יבטלו באלף השביעי){{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}} | אמנם ביאורים אלו הם לפי סברת הרשב"א שמצוות בטלות בפועל הוא רק בזמן המיתה ולא לאחריה.{{הערה|אדמו"ר הזקן, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/59d.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה נט, ד].}}{{הערה|1= הרבי, קונטרס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=38 "הלכות..שאינן בטלים" הערה 35].}} אלא שחסידות מוסיפה לשיטה זו שעל אף שאינם בטלות בפועל ההמשכה שעל ידם אינה תופסת מקום. הרבי מסביר כי זהו גם שיטתו של האדמו"ר הזקן{{הערה|ב[[תניא - פרק ל"ו|תניא פרק לו]]}} שכותב שם שתחיית המתים הוא חלק מהזמן של קיום המצוות, וביטולם באופן מוחלט יהיה רק באלף השביעי. (ולפי זה מחדש; שגם לדעת הרשב"א סוף סוף יבטלו באלף השביעי){{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}} | ||
ביאור נוסף מובא בחסידות כי ביטול המצוות מעשיות לעתיד הוא משום שכל מטרת ה[[מצוות מעשיות]] הוא לצורך הבירור ואז לאחרי הבירור שוב לא יהיה עניין במצוות.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/11/97c/97c.htm שער תשובה צז, ב -צח, א] (המשמעות קצת שיבטלו לגמרי - כשיטת התוספות, אמנם בכמה מקומות (ראה מאמר "איכה" עת"ר בעניין כמצוות רצונך) שיש את במצוות עניין שלא לצורך בירור).}}{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}} | ביאור נוסף מובא בחסידות כי ביטול המצוות מעשיות לעתיד הוא משום שכל מטרת ה[[מצוות מעשיות]] הוא לצורך הבירור ואז לאחרי הבירור שוב לא יהיה עניין במצוות.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/11/97c/97c.htm שער תשובה צז, ב -צח, א] (המשמעות קצת שיבטלו לגמרי - כשיטת התוספות, אמנם בכמה מקומות (ראה מאמר "איכה" עת"ר בעניין כמצוות רצונך) שיש את במצוות עניין שלא לצורך בירור).}}{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}} | ||