הקריאה והקדושה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "זי"ע " ב־""
מ (החלפת טקסט – "זי"ע " ב־"")
שורה 105: שורה 105:
גם חסידי חב"ד השמיעו ביקורת על מאמר אלא גם מתוך חסידי חב"ד נשמעה ביקורת על מאמר זה, וכך כותב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}} (יש לציין כי בעוד הביקורת מחוץ היתה על ביזיון הנגלה הנה במכתב זה מתאונן החסיד (בעיקר) אודות עיוות דמותה של החסידות):
גם חסידי חב"ד השמיעו ביקורת על מאמר אלא גם מתוך חסידי חב"ד נשמעה ביקורת על מאמר זה, וכך כותב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}} (יש לציין כי בעוד הביקורת מחוץ היתה על ביזיון הנגלה הנה במכתב זה מתאונן החסיד (בעיקר) אודות עיוות דמותה של החסידות):


"מהתרגום של קטעים ממכתבו של כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע זי"ע יוצא דברים מוזרים. קשה לי, אבל אין לי משהו אחר להגיד; זכורני מימי ילדותי שהיו מתלוצצים מיהודים שאינם יודעים לדבר רוסית, והיו מספרים שיהודי אחד מתאונן לפני גוי שבנו נתן לו בעיטה בבטנו, חשב באידיש ודיבר ברוסית, ואמר: "טוואי סאלנצע דאל מיניע מאסט ווקניגע" ({{מונחון|השמש שלך נתן לי גשר בספר|זון באידיש זה גם בן וגם שמש, בריק באידיש זה גם בעיטה וגם גשר, בוך באידיש – ספר ובטן}}). כל הפיסקא (הקוה"ק מס' 2) – "אויף דער פסוק במחשכים" כו' עד התיבות "לימוד החסידות" – יצאה בתמונה כזו; אין בהמקור תיבות כאלו שיתורגמו "אזוי אז דער נגלה אליין קען לייכט פערפיהרען און ארונטערפיהרען פון וועג" [=כך שה'נגלה' כשלעצמו יכול בנקל להטות ולהסיר מן הדרך]. התיבות "ווער עס בלייבט ביים טרוקענעם נגלה, בלייבט זיין נשמה אין דער פינסטער און זיין גאנצע תורה קריגט א ירידה" [=מי שנותר רק עם ה'נגלה' היבש, נשמתו נשארת באפילה ונפעלת ירידה בכל התורה שלו] – תיבות כאלו מוזרים לעומת מה שרואים בהמקור. ואין להאריך בזה.
"מהתרגום של קטעים ממכתבו של כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע יוצא דברים מוזרים. קשה לי, אבל אין לי משהו אחר להגיד; זכורני מימי ילדותי שהיו מתלוצצים מיהודים שאינם יודעים לדבר רוסית, והיו מספרים שיהודי אחד מתאונן לפני גוי שבנו נתן לו בעיטה בבטנו, חשב באידיש ודיבר ברוסית, ואמר: "טוואי סאלנצע דאל מיניע מאסט ווקניגע" ({{מונחון|השמש שלך נתן לי גשר בספר|זון באידיש זה גם בן וגם שמש, בריק באידיש זה גם בעיטה וגם גשר, בוך באידיש – ספר ובטן}}). כל הפיסקא (הקוה"ק מס' 2) – "אויף דער פסוק במחשכים" כו' עד התיבות "לימוד החסידות" – יצאה בתמונה כזו; אין בהמקור תיבות כאלו שיתורגמו "אזוי אז דער נגלה אליין קען לייכט פערפיהרען און ארונטערפיהרען פון וועג" [=כך שה'נגלה' כשלעצמו יכול בנקל להטות ולהסיר מן הדרך]. התיבות "ווער עס בלייבט ביים טרוקענעם נגלה, בלייבט זיין נשמה אין דער פינסטער און זיין גאנצע תורה קריגט א ירידה" [=מי שנותר רק עם ה'נגלה' היבש, נשמתו נשארת באפילה ונפעלת ירידה בכל התורה שלו] – תיבות כאלו מוזרים לעומת מה שרואים בהמקור. ואין להאריך בזה.


"אך העיקר בזה הוא, שמכללות ההיקף של רעיונותיו ודבריו יכול לצאת רושם לא נכון. אפשר להתקבל רושם שגם החסידות היא כמין אידייע [=רעיון] ח"ו שהומצא משכל אנושי – לוא יהא בעל שכל גבוה מאוד והמשכיל היה איש צדיק גאון וקדוש. הרבה הרבה שמענו ע"ז מכ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע זי"ע, שהחסידות היא גילוי אור מלמעלה, ומה שנתלבשה בשכל אנושי הוא ג"כ מתנה מלמעלה, עצה טובה בכדי לגלות את האור. וזה מה שאמר הבעש"ט "גנזו בתורה", הוא הגניזה, והיגיעה בעבודה של חסידות הוא להוציאה מהגניזה. והאריך בזה בשמחת-תורה אחד. ולכן צורם מעט את האוזן כששומעים כאן מלת "פילוזופיא", אפילו מוסיפים "על טהרת הקודש" (נכון לעיין בהמכתב של הגאון החסיד הר"א מהאמלי ז"ל, הנדפס ב'חנה אריאל').
"אך העיקר בזה הוא, שמכללות ההיקף של רעיונותיו ודבריו יכול לצאת רושם לא נכון. אפשר להתקבל רושם שגם החסידות היא כמין אידייע [=רעיון] ח"ו שהומצא משכל אנושי – לוא יהא בעל שכל גבוה מאוד והמשכיל היה איש צדיק גאון וקדוש. הרבה הרבה שמענו ע"ז מכ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע זי"ע, שהחסידות היא גילוי אור מלמעלה, ומה שנתלבשה בשכל אנושי הוא ג"כ מתנה מלמעלה, עצה טובה בכדי לגלות את האור. וזה מה שאמר הבעש"ט "גנזו בתורה", הוא הגניזה, והיגיעה בעבודה של חסידות הוא להוציאה מהגניזה. והאריך בזה בשמחת-תורה אחד. ולכן צורם מעט את האוזן כששומעים כאן מלת "פילוזופיא", אפילו מוסיפים "על טהרת הקודש" (נכון לעיין בהמכתב של הגאון החסיד הר"א מהאמלי ז"ל, הנדפס ב'חנה אריאל').
שורה 138: שורה 138:
ובידעי את חבתו של מר סגל לכל הקדוש בתורה ובמצוות ואת טיב ידיעתו בתורה הנגלית ויראתו את ה' כאחד היראים ושלמים לא אפונה שיעשה כל האפשר לתקן את שגגתו זאת במאמר ערוך ומסודר: א) למחוק את המבטאים שהביא בשגגה. ב) לבאר את המבטאים הבלתי מבוארים ואז יבואר את אשר הואיל לבאר במאמרו זה.
ובידעי את חבתו של מר סגל לכל הקדוש בתורה ובמצוות ואת טיב ידיעתו בתורה הנגלית ויראתו את ה' כאחד היראים ושלמים לא אפונה שיעשה כל האפשר לתקן את שגגתו זאת במאמר ערוך ומסודר: א) למחוק את המבטאים שהביא בשגגה. ב) לבאר את המבטאים הבלתי מבוארים ואז יבואר את אשר הואיל לבאר במאמרו זה.


באחד ממכתבי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע אלי הוא כותב "אהוב את הבקרת הישרה המגבהת לרום בלתי משוער".
באחד ממכתבי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם אלי הוא כותב "אהוב את הבקרת הישרה המגבהת לרום בלתי משוער".


בברכה.
בברכה.
19,351

עריכות

תפריט ניווט