|
|
שורה 3: |
שורה 3: |
| '''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא. | | '''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא. |
|
| |
|
| החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד]]" אל מול הרבי. | | החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}. |
| | |
| האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי.
| |
| | |
| ==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==
| |
| {{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}.
| |
| | |
| על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.
| |
| | |
| הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.
| |
| | |
| על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.
| |
| | |
| עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.
| |
| | |
| בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.
| |
| | |
| בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל פי הודעת מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.
| |
| | |
| ==גדרו ההלכתי==
| |
| ===סימני הרמב"ם===
| |
| {{ערך מורחב|בחזקת משיח}}
| |
| [[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]
| |
| [[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. [[הרמב"ם]] קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משימצוות כדוד אביו, כפי [[תורה שבכתב]] ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.
| |
| | |
| בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את [[בית המקדש]] וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".
| |
| | |
| סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.
| |
| | |
| כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.
| |
|
| |
| ====• יעמוד מלך מבית דוד:====
| |
| התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית [[הרמב"ם]] "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל{{הערה|על דרך [[בן כוזיבא]], שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}}. מלכותו זו היא המשך להיותו [[משיח שבכל דור|נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה [[דבר מלכות]] תולדות הערה 94)}}.
| |
| | |
| על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר [[הל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.
| |
| | |
| וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".
| |
| | |
| סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון [[הרמב"ם]] משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על [[הרמב"ם]] תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.
| |
| | |
| [[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".
| |
| | |
| הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.
| |
| | |
| ב[[ט"ו אייר]] [[תשנ"א]] חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.
| |
| {{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}
| |
| | |
| ====• הוגה בתורה:====
| |
| מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.
| |
| | |
| כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".
| |
| | |
| הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.
| |
| | |
| היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.
| |
| | |
| ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.
| |
| | |
| ====• עוסק במצוות כדוד אביו:====
| |
| הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.
| |
| | |
| ====יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה====
| |
| [[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]
| |
| סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.
| |
|
| |
|
| כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}. | | כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}. |