אתרוג קלבריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←רקע) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
==חב"ד ואתרוגי קלבריה== | ==חב"ד ואתרוגי קלבריה== | ||
במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: | במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת [[ארבעת המינים]] את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם 'קאלאבער' ע"ש מקום גידולם, או בשם 'יאנובער' ע"ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]"'''{{מקור}}. | ||
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו. | |||
==בעיות שהתעוררו | ==בעיות שהתעוררו בכשרות האתרוגים== | ||
בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים | בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים: עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים, ולפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - מראה המתאים לפירות המטופחים היטב. התופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, שמיהרו לכתוב על כך לרבי. | ||
איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: | איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..."{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמ' קס"א]}}. | ||
מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
==פרדסי אתרוגים בכפר חב"ד== | ==פרדסי אתרוגים בכפר חב"ד== | ||
ב[[כפר חב"ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט"ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים | ב[[כפר חב"ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט"ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים. אז לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית. | ||
==הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל== | ==הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל== | ||
שורה 40: | שורה 38: | ||
ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. | ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. | ||
בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו בארץ, במעמד | בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה [[בפתח תקווה]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב"ד בעת ההיא - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של כפר חב"ד, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם פריז]]. | ||
הרב אלבוים בישר | הרב אלבוים בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז [[אייר]] [[תשט"ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי "שם צוה ה' את הברכה עד העולם". | ||
בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם שמואל גרליק שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה. | בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה. | ||
כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. | כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת "משמני הארץ יהיה מושבך", אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. | ||
==ראשיתך מצער== | ==ראשיתך מצער== | ||
שורה 52: | שורה 50: | ||
מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם. | מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם. | ||
כאמור, האתרוג הינו פרי הדר, אך דרך הגידול שלו שונה בתכלית מגידלוי ‘אחיו' ההדרים משום השימוש הפוטנציאלי בו - כחלק | כאמור, האתרוג הינו פרי הדר, אך דרך הגידול שלו שונה בתכלית מגידלוי ‘אחיו' ההדרים משום השימוש הפוטנציאלי בו - כחלק מ[[ארבעת המינים]]. | ||
בשנת [[תשכ"ג]] נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וב[[יחידות]] נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים. | בשנת [[תשכ"ג]] נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וב[[יחידות]] נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים. | ||
שורה 79: | שורה 77: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
{{סוכות}} | |||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]] | [[קטגוריה:מנהגי תשרי]] |