אתרוג קלבריה: הבדלים בין גרסאות בדף

גם [[חת"ם סופר|שו"ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: '''"דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"'''{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=155 שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1='''"אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:''כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים"''' [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&st=&pgnum=239 סימן תרמ"ח סעיף כ"א סעיף קטן (משנה ברורה) ס"ה]}}

מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. [[הרבי]] מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר 'משמני הארץ יהיה מושבך' (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו"ר הזקן: כי כשאמר [[הקב"ה]] למשה רבנו "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'" - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ"''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]}}.. על כן נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: [[קבלה]] בידינו מ[[אדמו"ר הזקן]] - בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}.