חסידות אשלג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''חסידות אשלג''' היא שושלת של אדמור"ים ומקובלים שהפיצו את דרך הקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה לייב הלוי אשלג מחבר פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]] ([[ה' בתשרי]] [[ה'תרמ"ה]], [[ורשה]], - [[י' בתשרי]] [[תשט"ו]], [[ישראל]]).

בנו ממשיך דרכו היה ה[[אדמו"ר]] רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", ([[ז' בשבט]] [[תרס"ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ"ב]]). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר"ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשמ"ד]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה"סולם".

בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב יחזקאל הלוי אשלג, שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד [[קבלה]] שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ומאוד רצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת [[תש"נ]] עבר ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] דבר שיקרב את ה[[:קטגוריה:ימות המשיח|גאולה]] השלימה. (מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבלימוד ספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]). הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות [[הקבלה]] אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו [[קבלה]] ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.