19,217
עריכות
נחמן מברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נחמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי נחמן מברסלב]] | [[קובץ:נחמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי נחמן מברסלב]] | ||
רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל"ב]] - [[י"ח בתשרי]] [[תקע"א]]), מייסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש. | |||
== שנותיו הראשונות וצעירותו == | == שנותיו הראשונות וצעירותו == | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
רבי נחמן נולד בא' ב[[ניסן]] ה'תקל"ב ב[[עיירה]] מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי [[נחמן מהורודונקא]], אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי רבי נחמן. אמו פייגא הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהיתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר [[הסתלקות]] אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים. | רבי נחמן נולד בא' ב[[ניסן]] ה'תקל"ב ב[[עיירה]] מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי [[נחמן מהורודונקא]], אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי רבי נחמן. אמו פייגא הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהיתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר [[הסתלקות]] אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים. | ||
מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של | מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת. | ||
לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת ה'תקנ"ח. | לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת ה'תקנ"ח. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== הביקור בארץ ישראל == | == הביקור בארץ ישראל == | ||
בשנת תקנ"ח החליט רבי נחמן | בשנת תקנ"ח החליט רבי נחמן לנסוע ל[[ארץ ישראל]]. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נאפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה. | ||
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל". | הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל". | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו הסבא משפולי. | כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו הסבא משפולי. | ||
מפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בעוברו בעיר אוּמאן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים, והוא אמר "פה טוב לשכב" תוך כדי שהוא מרמז שלאחר מותו יקברו אותו שם. בהסכמת דודו הצדיק הקדוש רבי ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם | מפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בעוברו בעיר אוּמאן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים, והוא אמר "פה טוב לשכב" תוך כדי שהוא מרמז שלאחר מותו יקברו אותו שם. בהסכמת דודו הצדיק הקדוש רבי ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם ר' [[נתן שטערנהערץ מברסלב]], שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז. | ||
== שנותיו האחרונות == | == שנותיו האחרונות == | ||
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת. לאחר שנתיים פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומאן, ולכן עבר לאומאן. הוא נסתלק שם כעבור חצי שנה בגיל 38 ממחלת השחפת. בניו של רבי נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, וכשנישאו נישאו | בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת. לאחר שנתיים פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומאן, ולכן עבר לאומאן. הוא נסתלק שם כעבור חצי שנה בגיל 38 ממחלת השחפת. בניו של רבי נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, וכשנישאו לא נישאו לחסידי ברסלב. | ||
== מחותן עם [[אדמו"ר הזקן]] == | == מחותן עם [[אדמו"ר הזקן]] == | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ה[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו. {{הערה|1=נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}} | ה[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו. {{הערה|1=נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}} | ||
בגליון כפר חבד מובא כי אמר - כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי. | כאשר התחילה המחלוקת אודותו אמר עליו [[אדמו"ר הזקן]]: "הוא אברך טוב; אל תגביהו אותו ואל תשפילו אותו"{{הערה|תשורה וילשנסקי-רוזנבלאט, [[תש"ע]].}} בגליון כפר חבד מובא כי אמר - כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי.{{דרוש מקור}} | ||
{{דרוש מקור}} | |||
==בתורת חב"ד== | ==בתורת חב"ד== | ||
| שורה 54: | שורה 53: | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
*אחיו | *אחיו הרב יחיאל | ||
* | *הרב נתן מברסלב בעל הספרים "ליקוטי הלכות". | ||
* | *הרב נפתלי מנמירוב. | ||
* | *הרב יודל מדאשיב. | ||
* | *הרב שמואל אייזיק מדאשיב. | ||
* | *הרב המגיד מטרוביץ - שה[[אדמו"ר הזקן]] לקח ממנו הסכמה על [[סידור אדמו"ר הזקן|הסידור]]. | ||
* | *הרב אהרון, רב ואב"ד ברסלב | ||
* | *הרב יצחק לייב מטעפליק | ||
* | *הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ | ||
* | *הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר"י הקדוש) | ||
* | *הרב דב אטקאפטשיק | ||
* | *הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ | ||
* | *הרב חיים שרה'ס | ||
* | *הרב מרדכי הדין מטעפליק | ||
* | *הרב חייקל החזן | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||