656
עריכות
אברהם חיים נאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "'''אוצר החסידים''' " ב־"אוצר החסידים ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==מתולדותיו== | ==מתולדותיו== | ||
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]] | |||
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | הגה"ח ר' חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
==שנות צעירותו== | ==שנות צעירותו== | ||
[[קובץ:הגרח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]] | |||
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של ה[[בר מצווה]] שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}. | כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של ה[[בר מצווה]] שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
===שליחות בסמרקנד=== | ===שליחות בסמרקנד=== | ||
בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}} | |||
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}} | עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}} | ||
==אצל אדמו"ר הרש"ב== | ==אצל אדמו"ר הרש"ב== | ||
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב"ד ירושלים]] | |||
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו [[התוועדות]] משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}. | בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו [[התוועדות]] משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}. | ||
| שורה 46: | שורה 50: | ||
==גלות [[מצרים]]== | ==גלות [[מצרים]]== | ||
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) וגר ב[[ירושלים]]. | לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) וגר ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 56: | שורה 59: | ||
==בעדה החרדית== | ==בעדה החרדית== | ||
[[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]] | [[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]] | ||
25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של [[העדה החרדית]] {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. | 25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של [[העדה החרדית]] {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. | ||
| שורה 64: | שורה 65: | ||
==ייחס אדמו"ר הריי"צ לספרו== | ==ייחס אדמו"ר הריי"צ לספרו== | ||
[[קובץ:הגרח נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים נאה, לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ו[[שטריימל]] לראשו]] | |||
בעת ביקור [[הרבי הריי"צ]] בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]]. | בעת ביקור [[הרבי הריי"צ]] בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]]. | ||
| שורה 70: | שורה 71: | ||
==בעל השיעורים== | ==בעל השיעורים== | ||
[[קובץ:הגרח נאה בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו האחרונות]] | |||
הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה - טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו - מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר. | הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה - טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו - מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר. | ||
בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}. | בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}} }}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}. | ||
על דעת [[הרבי הריי"צ]] בנידון, בסיפור הבא: | על דעת [[הרבי הריי"צ]] בנידון, בסיפור הבא: | ||
| שורה 84: | שורה 85: | ||
===שיעורי מידותיו=== | ===שיעורי מידותיו=== | ||
[[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבילגוריא]] (חבוש ב[[שטריימל]])]] | |||
[[קובץ:נודע בשיעורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר "[[נודע בשיעורים]]" לזכרו]] | |||
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו. | שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו. | ||