שינויים

היעב"ץ מוכיח שזמן ביטול המצוות יהיה ב[[תחיית המתים]], ומסתמך על כך שבכמה מסוגיות הש"ס מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח יקיימו מצוות. כמו לדוגמה: מחששו של רבן יוחנן בן זכאי שאסר אכילת [[חדש]] בזמן הגלות כל יום [[ט"ז בניסן]] מחשש שיטעו מצד ההרגל בעת שיבנה בית המקדש. מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח ובניין המקדש יחולו כל חובת המצוות.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37956&st=&pgnum=178&hilite= הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א.]}} כשיטה זו כתב גם [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו המודפס ב[[ספר התניא]].{{הערה|אגרת הקודש סימן כו.}}{{הערה|וכך כתב גם בנחלת בנימין שם.}} יש שרצו ליישב הסתירה בין שיטתו זו של רב יוחנן לשיטתו במסכת סנהדרין (המובאת להלן, שלעתיד יתנו [[תרומות]] [[אהרון הכהן]]), על פי הביאור {{הערה|1=כוונתם העיקרית היא ליישב קושיית רש"י במסכת סנהדרין המקשה "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא ושתייה" ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=17&format=text ברכות יז, א]) ואיך יתנו תרומות ומעשרות?}} כי זמן תחיית אהרן תהיה בתחילת ימות המשיח לפני תחיית המתים של כל ישראל, ובזמן זה עדיין ישמרו וקיימו כל המצוות כולם.{{הערה|1=הרב יעקב עטטלינגר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14415&st=&pgnum=154 ערוך לנר, סנהדרין דף צ, א].}} וביטול המצוות יהיה רק בתחיית המתים.{{הערה|שם=שד"ח|שדי חמ"ד מערכת מ' סעיף ריח.}}

אולם ישנם מדרשים שונים המייעדים ראשונים שמשמע מדבריהם שזמן הביטול יהיה כבר בימות המשיח; הרמב"ן בפירושו על תקופות התורה{{הערה|דברים ל, ו.}} מבאר שעל ימות המשיח אמרו חז"ל{{הערה|שבת קנא,ב.}}: "וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב, א), אלו ימי המשיח שאין בהם יותרו מצוות מסויימות כ[[עתיד חזיר להטהרלא זכות ולא חובה". ויש שסוברים שזו היא גם לדעת רש"י שמפרש שזכות וחובה הם עניות ועשירות.{{הערה|שם=שד"ח}} ולשיטה זו בהכרח שסוברים כשיטת רב אחא בירושלמי{{הערה|מעשר שני פרק ה הלכה ב.}} שבנין הבית לעתיד תהיה לפני ימות המשיח, ולכן גזר רב יוחנן על איסור חזיר]] או איסור [[נדה]] וכדומה, הרבי מסביר כי מדרשים אלו מתארים את התקופה שאחרי יום הנף.{{הערה|שם=שד"ח}}{{הערה|שלא כפי ההלכה הפסוקה ברמב"ם (הלכות מלכים פרק י.) שבנין המקדש יהיה לאחרי ביאת המשיח וקודם לתחיית .}}הרבי כותב שיש לומר בשיטת הרמב"ן "דלפעמים גם משך זמן דתחיית המתיםנקרא בשם ימות המשיח ובזה מדבר, תקופה שקיום המצוות יהיה בשלימות ואם זאת יותרו חלק מהמצוות.ודוחק"{{הערה|אגרות קודש (שם=אגרת הקודש חלק ב|1=[http://www.chabadlibraryhebrewbooks.org/books/admur/ig/3/507pdfpager.htm תקז]aspx?req=15907&st=&pgnum=95&hilite= אגרות קודש חלק ב (אגרת ר), חלק ג' ע' קנגעמוד סט].}} .

הרמב"ן ישנם מדרשים שונים המייעדים על התורה מבאר שעל ימות המשיח אמרו חז"ל{{הערהתקופות בהם יותרו מצוות מסויימות כ[[עתיד חזיר להטהר|שבת קנאאיסור חזיר]] או איסור [[נדה]] וכדומה,ב.}}: "וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב, א), אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה". ויש שרצו ללמוד מכך שהרמב"ן סובר שהזמן הרבי מסביר על יסוד המבואר לעיל שהביטול של ביטול כל המצוות הוא בימות המשיח.הרבי מציין יהיו לאחרי תחיית המתים, כי דבריו תמוהים ולכן בהכרח לומר "דלפעמים גם משך זמן דתחיית מדרשים אלו מתארים את התקופה שלפני תחיית המתים נקרא בשם ימות אחרי ביאת המשיח ובזה מדבר, ודוחק"תקופה שקיום המצוות יהיה בשלימות ואם זאת יותרו חלק מהמצוות.{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב|1=אגרות קודש ([http://hebrewbookswww.chabadlibrary.org/pdfpagerbooks/admur/ig/3/507.aspx?req=15907&st=&pgnum=95&hilite= אגרות קודש חלק ב (אגרת רhtm תקז]), עמוד סט]חלק ג' ע' קנג.}}.