מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
מ (←נצחיות התורה: תקלדה) |
|||
שורה 10: | שורה 10: | ||
==פרשנות בזמן הביטול ומהותו== | ==פרשנות בזמן הביטול ומהותו== | ||
התוספות{{הערה|נידה שם, דיבור המתחיל: "אמר רב יוסף".}} מפרשים שמצוות בטלות לעתיד לבוא כולל את הזמן לאחרי שיחיו המתים שיהיו פטורים מן המצוות. לעומתם, שיטת הרשב"א היא שהכוונה בלשון 'לעתיד לבוא' הוא לזמן המיתה בלבד, בטענה כי מצאנו כמה מקומות בש"ס שאפילו זמן סמוך וקצר מכונה אף הוא בלשון זו "לעתיד לבוא". ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת בשעה שהוא מת (ורב ינאי שחולק סובר שאדם מצווה להפריש את המת מאיסור, כגדול המצווה על הקטן להפרישו מלעשות מעשה אסור), אבל לאחרי שיחיו המתים אין חולק כי כל המצוות יחולו עליהם בכל תוקפם.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38058&st=&pgnum=115 חידושי הרשב"א נידה סא, א].}} וכן ביאר הריטב"א.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}} והר"ן בשמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} | התוספות{{הערה|נידה שם, דיבור המתחיל: "אמר רב יוסף".}} מפרשים שמצוות בטלות לעתיד לבוא כולל את הזמן לאחרי שיחיו המתים שיהיו פטורים מן המצוות. לעומתם, שיטת הרשב"א היא שהכוונה בלשון 'לעתיד לבוא' הוא לזמן המיתה בלבד, בטענה כי מצאנו כמה מקומות בש"ס שאפילו זמן סמוך וקצר מכונה אף הוא בלשון זו "לעתיד לבוא". ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת בשעה שהוא מת (ורב ינאי שחולק סובר שאדם מצווה להפריש את המת מאיסור, כגדול המצווה על הקטן להפרישו מלעשות מעשה אסור), אבל לאחרי שיחיו המתים אין חולק כי כל המצוות יחולו עליהם בכל תוקפם.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38058&st=&pgnum=115 חידושי הרשב"א נידה סא, א].}} | ||
וכן ביאר הריטב"א.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}} | |||
והר"ן בשמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} וכן כתב הרב יצחק אברבנאל.{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19605&st=&pgnum=113 ישועות משיחו העיון הד פרק הד'].}} | |||
יש מדייקים שנימוקו של הרמב"ם בהיתר עשיית התכריכים מכלאים הוא "כי אין על המת מצווה" שהוא שיטת הרשב"א ממש.{{הערה|1= [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&st=&pgnum=362&hilite= הערות וביאורים], ברוקלין, תשס"ב,.}} (אולם הרבי מסביר כי יתכן וגם הרמב"ם סובר כשיטת התוספות.{{הערה|1=קונטרס "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלים לעולם" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=39 ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 31]) הערה 43).}}) | |||
וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.{{הערה|1=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5577&st=&pgnum=258 ברך את אברהם] לר' אברהם פאלג'י.}}{{הערה|שם=יפה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפה תואר לויקרא רבה יג ,ג].}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9229&st=&pgnum=107 סדרי טהרה לנדה סא].}} | |||
בקשר לשיטה זו עולה הדיון האם דבריו של רב יוחנן שיהיה שינוי במעמד המצוות לעתיד עומדים בשיטה אחת עם דברי שמואל במסכת שבת: "אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד". | בקשר לשיטה זו עולה הדיון האם דבריו של רב יוחנן שיהיה שינוי במעמד המצוות לעתיד עומדים בשיטה אחת עם דברי שמואל במסכת שבת: "אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד". | ||
התוספות במסכת בבא בתרא{{הערה|עד, א דיבר המתחיל פסקי.}} מביאים את שיטת רבינו חיים כהן; כי שמואל ורב יוחנן חולקים זה עם זה. אולם הרמב"ם מחד גיסא פוסק כשמואל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=451 הלכות תשובה פרק ט הלכה ב]}} ומאידך גיסא פוסק כרב יוחנן שמותר לקבור את המת עם כלאים. | התוספות במסכת בבא בתרא{{הערה|עד, א דיבר המתחיל פסקי.}} מביאים את שיטת רבינו חיים כהן; כי שמואל ורב יוחנן חולקים זה עם זה. | ||
יש מוכיחים מכאן שהרמב"ם סובר כשיטת הרשב"א | אולם הרמב"ם מחד גיסא פוסק כשמואל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=451 הלכות תשובה פרק ט הלכה ב]}} ומאידך גיסא פוסק כרב יוחנן שמותר לקבור את המת עם כלאים. | ||
יש מבארים כי דברי שמואל וחולקיו אינם בקשר לקיום המצוות ודבריהם מתייחסים רק בקשר למצב העולם האם יתרחשו שינויים בטבע.{{מקור|ראה רש"י שם שהכוונה לעשירות ועניות וכו'}} | יש מוכיחים מכאן עוד ראיה לכך שהרמב"ם סובר כשיטת הרשב"א שביטול המצוות אינו אלא בשעת המיתה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1643&st=&pgnum=297 שו"ת אור לי השמטות קמג, ד].}} אלא שבאמת יש מחלקים בין [[ימות המשיח#ב' תקופות|שני התקופות]] של ימות המשיח, שביטולם של המצוות יהיה רק לאחרי שיחיו המתים ואילו דברי שמואל מתייחסים לתקופה הראשונה. (ראה להלן בפסקה "זמן הביטול"). | ||
יש מבארים כי דברי שמואל וחולקיו אינם בקשר לקיום המצוות, ודבריהם מתייחסים רק בקשר למצב העולם האם יתרחשו שינויים בטבע.{{מקור|ראה רש"י שם שהכוונה לעשירות ועניות וכו'}} | |||
===זמן הביטול=== | ===זמן הביטול=== | ||
שורה 23: | שורה 28: | ||
הרמב"ן על התורה מבאר שעל ימות המשיח אמרו חז"ל{{הערה|שבת קנא,ב.}}: "וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב, א), אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה". ויש שרצו ללמוד מכך שהרמב"ן סובר שהזמן של ביטול המצוות הוא בימות המשיח. | הרמב"ן על התורה מבאר שעל ימות המשיח אמרו חז"ל{{הערה|שבת קנא,ב.}}: "וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב, א), אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה". ויש שרצו ללמוד מכך שהרמב"ן סובר שהזמן של ביטול המצוות הוא בימות המשיח. | ||
הרבי מציין כי דבריו תמוהים | הרבי מציין כי דבריו תמוהים ולכן בהכרח לומר "דלפעמים גם משך זמן דתחיית המתים נקרא בשם ימות המשיח ובזה מדבר, ודוחק"{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=95&hilite= אגרות קודש חלק ב (אגרת ר), עמוד סט].}}. | ||
===משמעות הביטול=== | ===משמעות הביטול=== |