19,340
עריכות
אין תקציר עריכה |
(מקור) |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
נקרא גם שם מערת המכפלה<ref>[[אוצרות חיים]] ועץ חיים שער רפ"ח ניצוצין סוף פרק ג'</ref> (האותיות בו כפולות). | נקרא גם שם מערת המכפלה<ref>[[אוצרות חיים]] ועץ חיים שער רפ"ח ניצוצין סוף פרק ג'</ref> (האותיות בו כפולות). | ||
הטעם לכך שבכל הצירופים האות הגדולה היא לפני הקטנה (ס-ג, מ-ה, ע-ב), משא"כ ב"ן האות הקטנה (ב') היא לפני האות הגדולה (ן'), מבואר על ידי הצמח-צדק: כ' במדרש פליאה, ששאל ר' אליעזר את ריב"ל מה שמו של הקב"ה? והשיב לו: רחמנא ליבא בעי. ושאל אותו: מפני מה כולם כסדר ואחד שלא כסדר? והשיב לו ריב"ל: מפני שחותמו של הקב"ה אמת. דיון זה במדרש הוא סתום ולא מובן. וביאר זאת הצמח צדק: שאל ר"א מה שמו של הקב"ה. השיב לו ריב"ל: רחמנא ליבא בעי. שהוא ר"ת רל"ב, ורל"ב הוא הגימטריא של ד' השמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. וע"ז שאלו ר"א: מפני מה כולם המספר הגדול לפני הקטן מלבד שם ב"ן שהמספר הקטן לפני המספר הגדול? וע"ז השיב לו מפני שחותמו של הקב"ה אמת. שאמת בגימטריא קטנה זה תשע. וכך ע"ב זה שבע ועוד שתיים - תשע. ס"ג זה שלוש ועוד שש - שווה תשע. מ"ה - ארבע ועוד חמש - שווה תשע. ובב"ן: אילו היינו עושים נ"ב - היה זה חמש ועוד שתיים והיה יוצא רק שבע. לכן כשעושים ב"ן - הנו"ן הופכת להיות מאותיות מנצפ"ך: ת' - 400, ך' - 500, ם' - 600, ואז נו"ן סופית היא שבע מאות, ובגימטריא קטנה - שבע. ואז ב"ן: שתיים ועוד שבע -שווה תשע. | ==אות גדולה לפני האות הקטנה== | ||
הטעם לכך שבכל הצירופים האות הגדולה היא לפני הקטנה (ס-ג, מ-ה, ע-ב), משא"כ ב"ן האות הקטנה (ב') היא לפני האות הגדולה (ן'), מבואר על ידי הצמח-צדק: כ' במדרש פליאה, ששאל ר' אליעזר את ריב"ל מה שמו של הקב"ה? והשיב לו: רחמנא ליבא בעי. ושאל אותו: מפני מה כולם כסדר ואחד שלא כסדר? והשיב לו ריב"ל: מפני שחותמו של הקב"ה אמת. דיון זה במדרש הוא סתום ולא מובן. וביאר זאת הצמח צדק: שאל ר"א מה שמו של הקב"ה. השיב לו ריב"ל: רחמנא ליבא בעי. שהוא ר"ת רל"ב, ורל"ב הוא הגימטריא של ד' השמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. וע"ז שאלו ר"א: מפני מה כולם המספר הגדול לפני הקטן מלבד שם ב"ן שהמספר הקטן לפני המספר הגדול? וע"ז השיב לו מפני שחותמו של הקב"ה אמת. שאמת בגימטריא קטנה זה תשע. וכך ע"ב זה שבע ועוד שתיים - תשע. ס"ג זה שלוש ועוד שש - שווה תשע. מ"ה - ארבע ועוד חמש - שווה תשע. ובב"ן: אילו היינו עושים נ"ב - היה זה חמש ועוד שתיים והיה יוצא רק שבע. לכן כשעושים ב"ן - הנו"ן הופכת להיות מאותיות מנצפ"ך: ת' - 400, ך' - 500, ם' - 600, ואז נו"ן סופית היא שבע מאות, ובגימטריא קטנה - שבע. ואז ב"ן: שתיים ועוד שבע -שווה תשע.{{מקור|}} | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |
עריכות