שינויים

אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים<ref>ספר-המנהגים עמ' 30.</ref>}}, אף-על-פי שאין מברכין את החודש<ref>לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז.</ref>}}.

[[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה<ref>ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)</ref>}}.

אומרים 'אב הרחמים'<ref>'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299</ref>}}.

בשבת שלפני ראש-השנה - יש<ref>'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376</ref> }} להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על-ידי [[צדקה]] דמאכל ו[[משקה]] ([[לחיים]]) או על-ידי [[צדקה]] רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!<ref> [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות</ref>}}) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר<ref> [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות</ref>}}].

לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות<ref> 'התוועדויות' [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ"ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד</ref>}}, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות.

סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היתה שונה מסעודות הש"ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד'<ref>לקוטי דיבורים, עמ' 233</ref>}}.

[[אדמו"ר מוהרש"ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול<ref>מהרב רפאל הכהן</ref> }} אך יש לציין שמנהגו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הוא לא כך, אלא הרבי יורד לבוש ב[[בגד|בגדי]] שבת כרגיל.

סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה<ref>ספר המנהגים</ref>}}.