738
עריכות
עגונה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (מ. פינחסי העביר את הדף היתר עגונה ל־עגונה תוך דריסת הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
עם זאת, תמיד חיפשו חז"ל ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל צטדקי להתיר עגונות מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין, עד כדי כך שהתירו אפילו עד אחד בלבד שנוגע על כך, והסתמכו על כך ש"מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה", דהיינו שמכיון שהאשה יודעת שאם תנשא באיסור ובעלה יגיע ויתברר שהוא חי יהיו בניה ממזרים ותאסר לבעלה הראשון וגם לאחרון, לכן סמכו על כך שבוודאי האשה תברר היטב את וודאות הנושא ולא תנשא ללא וודאות מוחלטת. | עם זאת, תמיד חיפשו חז"ל ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל צטדקי להתיר עגונות מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין, עד כדי כך שהתירו אפילו עד אחד בלבד שנוגע על כך, והסתמכו על כך ש"מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה", דהיינו שמכיון שהאשה יודעת שאם תנשא באיסור ובעלה יגיע ויתברר שהוא חי יהיו בניה ממזרים ותאסר לבעלה הראשון וגם לאחרון, לכן סמכו על כך שבוודאי האשה תברר היטב את וודאות הנושא ולא תנשא ללא וודאות מוחלטת. | ||
==הדין== | |||
עפ"י ההלכה, אשת איש אסורה להנשא כל זמן שבעלה חי, אם לא קיבלה ממנו גט. כאשר בעלה נסע למקום רחוק ולא חזר, היא לא יכולה להתחתן עם אחר, שמא הוא חי - אך כעת היא כאלמנה, שהרי אין לה בעל. | |||
מקרה אחר של עגינות, הוא כאשר אדם הלך ולא ידוע אם הוא חי, ובינתיים מת אחיו ללא בנים - אם הוא חי, גיסתו צריכה להתייבם על ידו, אך אם הוא מת היא פטורה מן היבום (אם אין אחים נוספים) | |||
הגמרא (כתובות ט:) אומרת שהחיילים בצבאותיו של [[דוד המלך]] היו נוהגים לכתוב גט לנשותיהם לפני יציאה למלחמה, שמא ימותו ונשותיהם תשארנה עגונות. | |||
==אדמו"ר הזקן== | ==אדמו"ר הזקן== | ||