מרכז לעניני חינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

במשך השנים הצטרפו למוסד ר' [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] ור' [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]], רבנים נוספים ומאנשי המל"ח.

אנשי [[מרכז לעניני חינוך]] בראשותו של [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]] טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד"ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד קרינסקי; בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב"ד אינפו]]}}.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], ויבדלו לחיים: הרבנים [[שלום מענדל סימפסון]], [[אברהם יצחק שם טוב]], [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} ו[[חיים יהודה קרינסקי]].

 

לאחר שנת [[תשנ"ה]] היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי בנוגע למל"ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי {{הערה|על טענות דומות, כתב [[הרבי]] ב[[משפט הספרים]]: "'''הקא סלקא דעתך אולי כתב רק לפנים''' [כלומר הסברה, שאולי אדמו"ר ה[[ריי"צ]] כתב שהספרים אינם רכושו הפרטי רק כלפי חוץ כדי שיוכל להוציא את הספרים מ[[רוסיה]] ר"ל] '''(היינו טפשות והאומר כך זהו חילול השם הכי גדול ועד כדי כך שהאומר כך (במזיד) - צריך להיות ברמ"ח ר"ל'''}}.

לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] מוכר על ידי שלוחים וכן מארגן מידי שנה 'באנקט'. מרכז זה מתנהל על ידי ר' חיים יהודה קרינסקי, ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דערן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']].

 

 

עקב סכסוכים בין [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת קוטלרסקי ושם-טוב).

ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים קרינסקי, קוטלרסקי והרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]].