שינויים

בעקבות גלויות עם ישראל, ישנם מנהגים רבים המשתנים מקהילה לקהילה, וההכוונה התורנית היא שכל אחד ינהג במנהגי אבותיו{{הערה|כלשון הפסוק בספר משלי (פרק ח פסוק י): "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך".}}.

מטרת המנהגים שונה בהתאם לנסיבות, חלקם נועדו לחזק הלכה מסויימת, וחלקם נועדו להדגיש את החשיבות, ולהוסיף נופך ומשמעות לארועים מסוייים, לדוגמא, לציון הגעתו של ילד לגיל בו מתחייב במצוות וכדומה.

יחד עם זה, מצינו שרבותינו נשיאנו בארו והסבירו (וגם על פי חסידות), מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד (כמו למשל [[אמירת שיר השירים בערב שבת]]), והרבי אף עשה מפתח מיוחד לספר [[ליקוטי תורה]] על מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד שבוארו על ידי אדמור הזקן בספר זה.

כמו כן, הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שהתקרבו מחוגים אחרים, שלא לנטוש את מנהג אבותיהם, וציווה על המחנכים והמשפיעים שלהם שלא להפריע להם לנהוג כפי שנהגו לפני שהתקרבו לחב"ד{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=357&hilite= אגרות קודש חלק ז' עמוד שמח].}}.

===חידוש מנהגים===

הרבי התנגד מאוד לחדש מנהגים שלא היו נהוגים מעולם בקהילות ישראל, עד שהתבטא: "יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שיימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים, ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=230 אגרות קודש חלק יט עמוד ריב].}}.

==מקורות המנהגים==

המנהגים מתחלקים לסוגי מקורות שונים, הקובעים את חשיבות השמירה על המנהגים:

{{פסקה חסרה}}

*כתיבת ברוך ה' (בראשי תיבות: ב"ה) בראש כל מכתב.

*[[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]]

;מאורעות ומועדים

*הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] והרב [[יהודה לייב גרונר]], '''[[ספר המנהגים]]''', [[קה"ת]] [[תשכ"ו]].

*הרב [[יוחנן גוראריה]], '''חקרי מנהגים''', מכון [[אהלי שם]] [[תשס"ו]] (2 כרכים).

*הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]], '''לקט הליכות ומנהגי שבת קודש''', ניו יורק תשנ"ו.

*הרב [[טוביה בלוי]], '''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}}, [[חזק יוזמות חינוכיות]] [[תשע"ד]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מנהגי חב"ד|*]]