8,759
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←שאלת הבית יוסף) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(19 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מנורת זהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם של [[מנורת המקדש]]]] | |||
'''נס פך השמן''' התרחש לאחר כיבוש [[ירושלים]] וחנוכת [[בית המקדש השני]] על ידי ה[[חשמונאים]] לאחר ניצחונם על ה[[יוונים]]. במהלך טיהור המקדש התברר שהיוונים [[טומאה|טימאו]] את כל ה[[שמן|שמנים]] כך שלא נשאר שמן [[טהרה|טהור]] להדלקת המנורה, ובנס נמצא פך אחד טהור. הנס השני והגדול יותר התרחש כאשר השמן שבפך דלק במשך שמונה ימים, למרות שהכמות | '''נס פך השמן''' התרחש לאחר כיבוש [[ירושלים]] וחנוכת [[בית המקדש השני]] על ידי ה[[חשמונאים]] לאחר ניצחונם על ה[[יוונים]]. במהלך טיהור המקדש התברר שהיוונים [[טומאה|טימאו]] את כל ה[[שמן|שמנים]] כך שלא נשאר שמן [[טהרה|טהור]] להדלקת המנורה, ובנס נמצא פך אחד טהור. הנס השני והגדול יותר התרחש כאשר השמן שבפך דלק במשך שמונה ימים, למרות שהכמות שהייתה בו בתחילה הספיקה רק ליום אחד. | ||
לזכר נס זה נקבע [[חג החנוכה]] במשך שמונה ימים, ובפרט מצוות [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]] שבו. | לזכר נס זה נקבע [[חג החנוכה]] במשך שמונה ימים, ובפרט מצוות [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]] שבו. | ||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
לאחר שהיוונים כבשו את ארץ ישראל ותרבותם החלה לחלחל פנימה, התרבו המתייוונים (יהודים שהתנהגו בתרבות היוונים), והם החלו במאבק שליטה על בית המקדש. בסיוע צבא היוונים הם נכנסו לירושלים וחיללו את בית המקדש בהצבת פסלים שונים ובהקרבת קרבנות | לאחר שהיוונים כבשו את ארץ ישראל ותרבותם החלה לחלחל פנימה, התרבו המתייוונים (יהודים שהתנהגו בתרבות היוונים), והם החלו במאבק שליטה על בית המקדש. בסיוע צבא היוונים הם נכנסו לירושלים וחיללו את בית המקדש בהצבת פסלים שונים ובהקרבת קרבנות טמאים על המזבח. | ||
מכיוון שמלחמתם הייתה לא רק פיזית אלא גם רעיונית, הם לא היו מוכנים לקבל את דיני הטומאה והטהרה, ולכן הם "טימאו" את כל השמנים שהיו בעזרה וברחבי הר הבית. | מכיוון שמלחמתם הייתה לא רק פיזית אלא גם רעיונית, הם לא היו מוכנים לקבל את דיני הטומאה והטהרה, ולכן הם "טימאו" את כל השמנים שהיו בעזרה וברחבי הר הבית. | ||
שורה 26: | שורה 26: | ||
הרבי דוחה את דבריו מכיוון שעל פי פשטות הלשון של "ועל הניסים" (וכן על פי הכתוב בסוף '[[מגילת אנטיוכוס]]') - "באו .. ופנו .. וטהרו .. והדליקו" ההדלקה הייתה רק לאחר שפינו את כל המקדש. וכן שלא מסתבר לומר שהגילולים היו רק בהיכל ולא בעזרה. ובכל אופן גם באם אפשר לתרץ את שני השאלות האלו, עדיין לא מובן הלשון "בחצרות" לשון רבים, ולכאורה זוהי רק חצר אחת. | הרבי דוחה את דבריו מכיוון שעל פי פשטות הלשון של "ועל הניסים" (וכן על פי הכתוב בסוף '[[מגילת אנטיוכוס]]') - "באו .. ופנו .. וטהרו .. והדליקו" ההדלקה הייתה רק לאחר שפינו את כל המקדש. וכן שלא מסתבר לומר שהגילולים היו רק בהיכל ולא בעזרה. ובכל אופן גם באם אפשר לתרץ את שני השאלות האלו, עדיין לא מובן הלשון "בחצרות" לשון רבים, ולכאורה זוהי רק חצר אחת. | ||
ולכן מוכרחים לומר שהכוונה ב"חצרות קודשך" איננה לנרות המנורה, אלא לנרות של שמחה והודיה לה'{{הערה|על פי לשון הפסוק ב[[ספר ישעיה]] כד, טו (ובתרגום ורש"י שם) – "באורים כבדו ה'".}} שהדליקו ברחבי העזרות והר הבית, ועד לכל העיר{{הערה|כמו שמביא ה[[אבודרהם]] (בסדר | ולכן מוכרחים לומר שהכוונה ב"חצרות קודשך" איננה לנרות המנורה, אלא לנרות של שמחה והודיה לה'{{הערה|על פי לשון הפסוק ב[[ספר ישעיה]] כד, טו (ובתרגום ורש"י שם) – "באורים כבדו ה'".}} שהדליקו ברחבי העזרות והר הבית, ועד לכל העיר{{הערה|כמו שמביא ה[[אבודרהם]] (בסדר תפילות חנוכה) מהפסוק "בחצרות קדשי" ([[ספר ישעיה]] סב, ט), שהמשמעות היא על כל העיר ירושלים.}}; אבל את המנורה עצמה הדליקו במקומה שבתוך ההיכל{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כה שיחה לחנוכה סעיפים א-ג.}}. | ||
==שאלת הבית יוסף== | ==שאלת [[הבית יוסף]]== | ||
ישנה קושיה ידועה שנידונה בין הראשונים, המכונה "קושיית הבית יוסף"{{הערה|הוא | [[קובץ:זית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מנורת המקדש]] דלקה במשך שמונה ימים עד להכנת [[שמן]] טהור מ[[זית|זיתים]] חדשים]] | ||
ישנה קושיה ידועה שנידונה בין הראשונים, המכונה "קושיית הבית יוסף"{{הערה|הוא כתובה בחיבורו על הטור בסימן עת"ר.}}, והיא: מפני מה חוגגים את הנס שמונה ימים, אם הנס שנמצא כמות שמן היה רק בשבעה ימים הבאים? | |||
ובאופן כללי ישנם ב' אופנים לבאר את הנס: | ובאופן כללי ישנם ב' אופנים לבאר את הנס: | ||
שורה 58: | שורה 60: | ||
==קביעת הזכרון לנס== | ==קביעת הזכרון לנס== | ||
[[קובץ:חנוכיה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הדלקת נרות חנוכה]], זכר לנס פך השמן]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[הדלקת נרות חנוכה]]}} | |||
חכמים שבאותו הדור קבעו את הזכרון לנס זה בהדלקת נרות חנוכה במשך שמונת הימים החל מ[[כ"ה כסלו]]. | |||
הגמרא אומרת במענה לשאלה "מאי חנוכה?" - "על איזה נס קבעו" את היום טוב - שהיה זה בהמשך לנס פך השמן, ולכן חכמים קבעו ועשו ימים אלו ל"ימים טובים בהלל והודאה". | הגמרא אומרת במענה לשאלה "מאי חנוכה?" - "על איזה נס קבעו" את היום טוב - שהיה זה בהמשך לנס פך השמן, ולכן חכמים קבעו ועשו ימים אלו ל"ימים טובים בהלל והודאה". | ||
שורה 70: | שורה 77: | ||
ולכן בכל מקום שמדובר על נס פך השמן לא מוזכר כלל נצחון המלחמה (אם לא בדרך אגב וכהקדמה). וזוהי הסיבה שהטעם שמביאה הגמרא הוא רק נס הנרות, ולכן גם ב"[[הנרות הללו]]" לא מזכירים את נצחון המלחמה. | ולכן בכל מקום שמדובר על נס פך השמן לא מוזכר כלל נצחון המלחמה (אם לא בדרך אגב וכהקדמה). וזוהי הסיבה שהטעם שמביאה הגמרא הוא רק נס הנרות, ולכן גם ב"[[הנרות הללו]]" לא מזכירים את נצחון המלחמה. | ||
ולעומת זאת, כאשר מזכירים בתפילה על נצחון המלחמה ב"[[ועל הניסים]]", לא מזכירים מאומה אודות נס השמן{{הערה|כנ"ל בפסקה [[#טעם הנס]].}}, כיוון שאילו יזכירו אותו, לא יהיה אפשר להזכיר את הנס של המלחמה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כה שיחה לחנוכה סעיף ז.}}. | ולעומת זאת, כאשר מזכירים בתפילה על נצחון המלחמה ב"[[ועל הניסים (חנוכה)|ועל הניסים]]", לא מזכירים מאומה אודות נס השמן{{הערה|כנ"ל בפסקה [[#טעם הנס]].}}, כיוון שאילו יזכירו אותו, לא יהיה אפשר להזכיר את הנס של המלחמה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כה שיחה לחנוכה סעיף ז.}}. | ||
==משמעות הנס ברוחניות== | |||
===המלחמה=== | |||
בחסידות מבואר כי קליפת יוון מהותה חכמה דקליפה. ומטרתם הייתה לטמאות את הקדושה שבחכמת התורה. ולכן עיקר רצונם היה לבטל את ה[[אמונה]] של היהודי ואת [[עיקרי הדת|יסודות התורה]] שאינם מושתתים על שכל. ובעבודת ה' הפריע להם רגש ה[[קבלת עול]] מלכות שמים, וכפי שמודגש גם בנוסח "ועל הניסים": שרצונם היה "להשכיחם תורת'''ך''', ולהעבירם מ'''חוקי רצונך'''", שהפריע להם הביטול לה' שלמעלה משכל האדם. | |||
טומאת השמנים בבית המקדש היה ביטוי לרצונם זה לעקור את האמונה והביטול שמעל השכל (וכמה נקודות בזה): | |||
(א) הפריע להם דווקא הדלקת המנורה בשמן. "[[שמן]]" עניינו חכמה, והיוונים להיותם חכמה דקליפה התנגדו בעיקר לעניין השמן. (ב) אולם מסיבה זו אכן לא שפכו את השמנים, לפי שרצונם לא היה בביטול החכמה אדרבה להיותם בדרגת החכמה הכירו במעלת העמקות וההפלאה של חכמת התורה, אלא שרצונם היה שחכמת התורה תהיה כחמתם המיוסדת רק על שכל אנושי. (ג) ולכן גם ההפרעה נעשתה בצורה של טומאה. טומאה וטהרה הן חוקים שאינם מיוסדים על השכל, וכמו שכותב הרמב"ם{{הערה|הלכות מקוואות פ' יא, הל' יב.}} ש"לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, ואין לך רשות להרהר", ולכן הביטוי למלחמתם בחכמה דקדושה היה על ידי פגם בעניין שמעלה מהשכל ולא בענייני השכל שבתורה עצמה.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ב בהוספות לחנוכה ס"ד-ה.}}. | |||
===הנצחון=== | |||
בכדי לנצח את היוונים היה דרוש לחשמונאים גילוי אלוקי וכח נעלה ביותר. טעם הדבר, היות וחכמת התורה מצד עצמה לא יכלה לעמוד נגדם שהרי בטומאתם הם הצליחו לטמאות את השמנים, כלומר, לפגום בקדושת התורה. את המשכה זו פעלו הלוחמים - חשמונאים - שעל ידי מסירות נפשם שלמעלה משכל התורה פעלו והמשיכו אור אלוקי נעלה בחכמה דקדושה שבכחה תתבטל ההשפעה והטומאה של חכמה דקליפה. | |||
המשכה זו והתוצאה שעל ידה - ביטול חכמה דקליפה - מתבטאים בנס פך השמן ובשני השלבים שבו; א. מציאת הפך חתום בחותמו של הכהן גדול. ב. שהדליקו ממנו שמונה ימים. | |||
:והביאור: | |||
א. "כד שמן חתום בחותמו של כהן גדול": | |||
"פך שמן" רומז על החכמה אמנם היא בבחינה שהיא חתומה בחותם המוכיח כי אין בכוחם של היוונים לטמאות שמן זה{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה. דף עב, א.}} היות והוא מפנימיות החכמה שעליה נאמר "שמן משחת קדש", שזוהי הדרגא של "קדש" שלמעלה (מחכמה) ומהעולם וסדר ההשתלשלות. ולכן לא רק שאין ליוונים אפשרות לשלוט בזה, אלא להיפך, שה"שמן משחת קודש" מנצח ומבטל את קליפת יוון לגמרי{{הערה|לקוטי שיחות חלק כו עמ' 246.}}. | |||
ולכן החותם היה חותם של [[כהן גדול]], היות ודרגת הכהן גדול רומז על חסד עליון (שמעל החכמה) שב[[דיקנא]] ד[[אריך אנפין]], ושרשו נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שהוא פנימיות החכמה, שכנגד דרגה זו אין לחכמה דקליפה שליטה. ובעבודת ה' עניינו של הכהן גדול הוא שהוא ממשיך [[אהבה רבה|אהבת ה']] שלמעלה מטעם ודעת.{{הערה|תורה אור מא, א ושם ג. שערי אורה ד"ה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/2/42b.htm כי אתה נרי פרק יז]}} והיות המשכת האור מדרגה גבוהה זו היא באופן של [[מקיף]] לכן היא מבטלת את יניקת החיצונים{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/34a.htm תורה אור לד, א].}}. | |||
עניין זה גם בא לביטוי בכהן גדול עצמו, ש"תפארתו וכבודו שיהי' יושב במקדש כל היום כו' ויהיה ביתו בירושלים (יראה שלם) ואינו זז משם"{{הערה|רמב"ם בהל' כלי המקדש פ' ה, הל' ז.}}. שעניינו של הכהן הגדול הוא נקודת היהדות שבאדם - ה[[יחידה]] שבנפש, שכנגדה אין לעומת זה, ולכן היא תמיד בשלימות, וממנה באה הביטול לה', עד כדי מסירות נפש, שהיא למעלה מטעם ודעת לגמרי. | |||
והתעוררות זו (גם קודם שבא לידי נסיון), באה על ידי ההתקשרות בכהן הגדול (יחידה) שבכללות, שהוא ראש אלפי ישראל, כיוון שהוא יושב כל היום במקדש ואינו זז משלמות היראה, והוא נותן לכל אחד ואחד מהמתקשרים בו פך של שמן שממנו הוא יוכל להאיר את נר נשמתו אף שטמאו מתחלה את השמנים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמ' 298.}}. וזה היה הנס - שמצאו וגילו את המסירות נפש שלמעלה מטעם ודעת על ידי החשמונאים - "כהניך הקדושים", ובכח זה הם ניצחו את היוונים{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה שיחה לוישב-חנוכה ס"ז.}}. | |||
ב. "הדליקו ממנו שמונה ימים" | |||
שמונה רומז על הגילויים של [[ימות המשיח]] - גילוי [[פנימיות עתיק]]. כמו כן, הגילוי של שמן משחת קודש האיר בשמונה ימים הרומז על כל הכוחות, היינו שביטל את היניקה של קליפה בכל דרגה ודרגה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/41a.htm תורה אור מא, א]}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[אדמו"ר האמצעי]], [[שערי אורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/2/index.htm שער החנוכה] | |||
*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm מצוות נר חנוכה] | |||
{{חנוכה}} | |||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חנוכה]] | [[קטגוריה:חנוכה]] |
עריכות