מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שנת גאולתו של בשנת [[תשנ"ח]] התגלה תיק החקירה של אדמו"ר האמצעי]] ממאסרו מוטלת בספק, האם הייתה זו תקפ"ז או תקפ"ו. בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר {{מונחוןהערה|תהתיק פורסם בספר "ל|תודה לא-ל}} יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יומאסר וגאולת אדמו"ד כסלו שנת תקפר האאמצעי"ז, לעומת זאת בספר [[בית רבישלום דובער לוין]] נכתב שהמאסר והגאולה התרחשו בשנת תקפ"ו". , [[אדמותשנ"ר הריי"צח]] מביא את הדעות השונות לגבי שנת הגאולה, ומציין שאת החג לציון הגאולה, החלו לחגוג רק בשנת תקפ"ח, לאחר פטירתו של אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים|וועגן דעם יום טוב יו"ד כסלו זיינען פאראן חילוקי דעות אין וועלכן יאר דאס איז געווען. אין "בית רבי" שטייט}}, אז דאס איז געווען אין יאהר תקפממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים כלליים כשתחילתה בקיץ תרפ"ו, און יש אומרים אז דער יום טוב האט זיך אנגעהויבן ערשט נאך דער הסתלקות, און אן אנדער דיעה איז דא אז די התחלת המסירה איז געווען אין יאהר תקפה מאסרו היה בתחילת תרפ"ו און ס'האט זיך פארצויגן ביז תקפושוב שוחרר בי כסלו באותה השנה עם זאת חקירתו וחקירת החסידים נמשכה במשך השנה לאחריה עד יא כסלו תרפ"ז און דער יום טוב האט זיך אנגעהובן אין יאהר תקפכשהפסק דין הסופי התקבל בכלל אחרי ההסתלקות ב[[כ"ח. א כסלו]] [[ספר השיחות (אדמותקפ"ר הריי"צ)|ספר השיחותח]] תש"א עמ' 50}}.
בשנת [[תשנ"ח]] התגלה תיק החקירה של אדמו"ר האמצעי{{הערה|התיק פורסם בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האאמצעי", [[שלום דובער לוין]], [[תשנ"ח]].}}, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים==השתלשלות האירוע=====ההלשנה==={{הערה|ראה תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית עמ' קד את השתלשלות המארעות שלב אחרי שלב.}}בשלהי קיץ תקפ"ה מסר יהודי בשם שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. מטרתו הייתה חיסול תנועת החסידות, באמצעות הטיעון כי מניעה הוא תאוות הממון. בכתב ההלשנה הוא מתאר את החסידות ככת המנסה לשבות את לב הצעירים על יד סיפורים ומעשיות, ובמטרה להגדיל את הונם. את הטענה הסמיך שמחה על מכתב של אדמו"ר האמצעי בה הוא מתייחס למגביות כספים שונות, כדלקמן:בעיקר למגבית שנעשתה להחזקה ושיקום של בית הרב אחרי חורבן ושריפת בית אדמו"ר הזקן ב[[מלחמת נפוליון]]. בכתב ההלשנה נטען כי האדמו"ר במגבית גבה סכום גדול יותר מהסכום אותה חילק למשפחה כשאת כשהנותר לקח לעצמו.
א) בשלהי קיץ תקפ"ה מסר שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו.==המאסר==
לא סיימתי..
{{לעריכה|}}
'''חג הגאולה י' כסלו''' - הוא חג הנחוג ב[[כ"ח בתשריי' כסלו]] נאסר בעקבות גאולתו של [[אדמו"ר האמצעי]] בממאסר בשנת [[ויטבסקתקפ"ז]] בעקבות הלשנה. בי' תחילת מאסרו היה ב[[כסלוכ"ח בתשרי]] בעיר [[תקפ"זויטבסק]] יצא ממנה לחירות. המאסר הגיע בעקבות הלשנה נבע מהלשנה כי [[אדמו"ר האמצעי]] שולח כספים ל[[ארץ ישראל]]ומסייע. [[אדמו"ר האמצעי]] הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.
==בירור תאריך הגאולהשנת המאסר והשחרור==במשך שנים לא היה ידוע באופן ברור מועד שנת השחרור. בספרי התיעוד השונים היו קיימות סתירות, כך בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר תודה לא-ל יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז". לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב כי האירוע כולו התרחש בשנת תקפ"ו{{מקור}}. ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחותיו ציין לדעות השונות, אולם מציין שבכל אופן את חג הגאולה החלו לחגוג רק בשנת תקפ"ח לאחר פטירתו של אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים|"וועגן דעם יום טוב יו"ד כסלו זיינען פאראן חילוקי דעות אין וועלכן יאר דאס איז געווען. אין "בית רבי" שטייט, אז דאס איז געווען אין יאהר תקפ"ו, און יש אומרים אז דער יום טוב האט זיך אנגעהויבן ערשט נאך דער הסתלקות, און אן אנדער דיעה איז דא אז די התחלת המסירה איז געווען אין יאהר תקפ"ו און ס'האט זיך פארצויגן ביז תקפ"ז און דער יום טוב האט זיך אנגעהובן אין יאהר תקפ"ח". [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"א עמ' 50}}.
באסרו חג הסוכות [[תקפ"ו]] נלקח רבינו לחקירות בוויטעבסק, מושבו של מושל פלכי [[וויטבסק]], מוהילוב סמולנסק וקאלוגא, ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו על ידי חוקריו של המושל.
אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב.
כ"א [[כסלו]] [[תקפ"ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו. אמנם זה היה כבר מספר ימים אחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ב[[ט' כסלו תקפ"ח]]. חג הגאולה.
==תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי==
