מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לא סיימתי..
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"")
(לא סיימתי..)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|}}
{{לעריכה|}}
ב[[כ"ח בתשרי]] נאסר [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ויטבסק]] בעקבות הלשנה. בי' [[כסלו]] [[תקפ"ז]] יצא ממנה לחירות. המאסר הגיע בעקבות הלשנה כי [[אדמו"ר האמצעי]] שולח כספים ל[[ארץ ישראל]]. [[אדמו"ר האמצעי]] הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.  
'''חג הגאולה י' כסלו''' - הוא חג הנחוג ב[[י' כסלו]] בעקבות גאולתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ממאסר בשנת [[תקפ"ז]]. תחילת מאסרו היה ב[[כ"ח בתשרי]] בעיר [[ויטבסק]]. המאסר נבע מהלשנה כי [[אדמו"ר האמצעי]] שולח כספים ל[[ארץ ישראל]] ומסייע. [[אדמו"ר האמצעי]] הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.  


==בירור תאריך הגאולה==
==שנת המאסר והשחרור==
במשך שנים לא היה ידוע באופן ברור מועד שנת השחרור. בספרי התיעוד השונים היו קיימות סתירות, כך בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר תודה לא-ל יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז". לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב כי האירוע כולו התרחש בשנת תקפ"ו{{מקור}}. ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחותיו ציין לדעות השונות, אולם מציין שבכל אופן את חג הגאולה החלו לחגוג רק בשנת תקפ"ח לאחר פטירתו של אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים|"וועגן דעם יום טוב יו"ד כסלו זיינען פאראן חילוקי דעות אין וועלכן יאר דאס איז געווען. אין "בית רבי" שטייט, אז דאס איז געווען אין יאהר תקפ"ו, און יש אומרים אז דער יום טוב האט זיך אנגעהויבן ערשט נאך דער הסתלקות, און אן אנדער דיעה איז דא אז די התחלת המסירה איז געווען אין יאהר תקפ"ו און ס'האט זיך פארצויגן ביז תקפ"ז און דער יום טוב האט זיך אנגעהובן אין יאהר תקפ"ח". [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"א עמ' 50}}.


שנת גאולתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ממאסרו מוטלת בספק, האם הייתה זו תקפ"ז או תקפ"ו. בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר {{מונחון|ת"ל|תודה לא-ל}} יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז, לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב שהמאסר והגאולה התרחשו בשנת תקפ"ו". [[אדמו"ר הריי"צ]] מביא את הדעות השונות לגבי שנת הגאולה, ומציין שאת החג לציון הגאולה, החלו לחגוג רק בשנת תקפ"ח, לאחר פטירתו של אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים|וועגן דעם יום טוב יו"ד כסלו זיינען פאראן חילוקי דעות אין וועלכן יאר דאס איז געווען. אין "בית רבי" שטייט, אז דאס איז געווען אין יאהר תקפ"ו, און יש אומרים אז דער יום טוב האט זיך אנגעהויבן ערשט נאך דער הסתלקות, און אן אנדער דיעה איז דא אז די התחלת המסירה איז געווען אין יאהר תקפאון ס'האט זיך פארצויגן ביז תקפאון דער יום טוב האט זיך אנגעהובן אין יאהר תקפ"ח. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"א עמ' 50}}.
בשנת [[תשנ"ח]] התגלה תיק החקירה של אדמו"ר האמצעי{{הערה|התיק פורסם בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האאמצעי", [[שלום דובער לוין]], [[תשנ"ח]].}}, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים כלליים כשתחילתה בקיץ תרפ"ה מאסרו היה בתחילת תרפושוב שוחרר בי כסלו באותה השנה עם זאת חקירתו וחקירת החסידים נמשכה במשך השנה לאחריה עד יא כסלו תרפכשהפסק דין הסופי התקבל בכלל אחרי ההסתלקות ב[[כ"א כסלו]] [[תקפ"ח]].


בשנת [[תשנ"ח]] התגלה תיק החקירה של אדמו"ר האמצעי{{הערה|התיק פורסם בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האאמצעי", [[שלום דובער לוין]], [[תשנ"ח]].}}, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים{{הערה|ראה תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית עמ' קד את השתלשלות המארעות שלב אחרי שלב.}}, כדלקמן:
==השתלשלות האירוע==
===ההלשנה===
{{הערה|ראה תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית עמ' קד את השתלשלות המארעות שלב אחרי שלב.}}
בשלהי קיץ תקפ"ה מסר יהודי בשם שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. מטרתו הייתה חיסול תנועת החסידות, באמצעות הטיעון כי מניעה הוא תאוות הממון. בכתב ההלשנה הוא מתאר את החסידות ככת המנסה לשבות את לב הצעירים על יד סיפורים ומעשיות, ובמטרה להגדיל את הונם. את הטענה הסמיך שמחה על מכתב של אדמו"ר האמצעי בה הוא מתייחס למגביות כספים שונות, בעיקר למגבית שנעשתה להחזקה ושיקום של בית הרב אחרי חורבן ושריפת בית אדמו"ר הזקן ב[[מלחמת נפוליון]]. בכתב ההלשנה נטען כי האדמו"ר במגבית גבה סכום גדול יותר מהסכום אותה חילק למשפחה כשאת כשהנותר לקח לעצמו.


א) בשלהי קיץ תקפ"ה מסר שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו.
==המאסר==


באסרו חג הסוכות [[תקפ"ו]] נלקח רבינו לחקירות בוויטעבסק, מושבו של מושל פלכי [[וויטבסק]], מוהילוב סמולנסק וקאלוגא, ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו על ידי חוקריו של המושל.
באסרו חג הסוכות [[תקפ"ו]] נלקח רבינו לחקירות בוויטעבסק, מושבו של מושל פלכי [[וויטבסק]], מוהילוב סמולנסק וקאלוגא, ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו על ידי חוקריו של המושל.
שורה 30: שורה 34:
אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב.
אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב.


כ"א [[כסלו]] [[תקפ"ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו. אמנם זה היה כבר מספר ימים אחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ב[[ט' כסלו תקפ"ח]]. חג הגאולה.
כ"א [[כסלו]] [[תקפ"ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו. אמנם זה היה כבר מספר ימים אחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ב[[ט' כסלו תקפ"ח]].


==תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי==
==תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי==
5,403

עריכות

תפריט ניווט