12,050
עריכות
מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "כ"ק " ב־""
מ (החלפת טקסט – "עשיר " ב־"עשיר ") |
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==בירור תאריך הגאולה== | ==בירור תאריך הגאולה== | ||
שנת גאולתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ממאסרו מוטלת בספק, האם הייתה זו תקפ"ז או תקפ"ו. בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר {{מונחון|ת"ל|תודה לא-ל}} יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז, לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב שהמאסר והגאולה התרחשו בשנת תקפ"ו". | שנת גאולתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ממאסרו מוטלת בספק, האם הייתה זו תקפ"ז או תקפ"ו. בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר {{מונחון|ת"ל|תודה לא-ל}} יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז, לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב שהמאסר והגאולה התרחשו בשנת תקפ"ו". [[אדמו"ר הריי"צ]] מביא את הדעות השונות לגבי שנת הגאולה, ומציין שאת החג לציון הגאולה, החלו לחגוג רק בשנת תקפ"ח, לאחר פטירתו של אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים|וועגן דעם יום טוב יו"ד כסלו זיינען פאראן חילוקי דעות אין וועלכן יאר דאס איז געווען. אין "בית רבי" שטייט, אז דאס איז געווען אין יאהר תקפ"ו, און יש אומרים אז דער יום טוב האט זיך אנגעהויבן ערשט נאך דער הסתלקות, און אן אנדער דיעה איז דא אז די התחלת המסירה איז געווען אין יאהר תקפ"ו און ס'האט זיך פארצויגן ביז תקפ"ז און דער יום טוב האט זיך אנגעהובן אין יאהר תקפ"ח. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"א עמ' 50}}. | ||
בשנת [[תשנ"ח]] התגלה תיק החקירה של | בשנת [[תשנ"ח]] התגלה תיק החקירה של אדמו"ר האמצעי{{הערה|התיק פורסם בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האאמצעי", [[שלום דובער לוין]], [[תשנ"ח]].}}, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים{{הערה|ראה תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית עמ' קד את השתלשלות המארעות שלב אחרי שלב.}}, כדלקמן: | ||
א) בשלהי קיץ תקפ"ה מסר שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. | א) בשלהי קיץ תקפ"ה מסר שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב. | אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב. | ||
כ"א [[כסלו]] [[תקפ"ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו. אמנם זה היה כבר מספר ימים אחרי הסתלקות | כ"א [[כסלו]] [[תקפ"ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו. אמנם זה היה כבר מספר ימים אחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ב[[ט' כסלו תקפ"ח]]. חג הגאולה. | ||
==תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי== | ==תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי== | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
שלחו אם כן חוקר מיוחד לליובאוויטש לראות אם הפרטים תואמים את המציאות, הוא דיבר שם עם תושבי המקום שאינם חסידי רבינו, הם אימתו את המספרים, אבל הוא נשאר מסתפק באמיתות דיוק הסכומים (מסמך כב). | שלחו אם כן חוקר מיוחד לליובאוויטש לראות אם הפרטים תואמים את המציאות, הוא דיבר שם עם תושבי המקום שאינם חסידי רבינו, הם אימתו את המספרים, אבל הוא נשאר מסתפק באמיתות דיוק הסכומים (מסמך כב). | ||
שוב נשאל רבינו באיזה אופן נגבים מעות המעמד ואם הגביות האלו מהחסידים הם מרצונם הטוב (מסמך יב), והשיב אשר אחרי הסתלקות | שוב נשאל רבינו באיזה אופן נגבים מעות המעמד ואם הגביות האלו מהחסידים הם מרצונם הטוב (מסמך יב), והשיב אשר אחרי הסתלקות אביו [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקע"ג, נשאר בקרעמענטשוג, ופנו אליו החסידים לבקשו שיחזור ל[[רוסיה]] הלבנה והבטיחו שמקבלים על עצמם את בניית ביתו ובית בני המשפחה ומשכורתו. באותה שעה נאספו כ35- אלף רובל, ואחר כך נאספים במשך שנה 10-14 אלף רובל, אשר 35% מהם הוא לוקח להוצאותיו והשאר מחלק בין שאר צאצאי [[אדמו"ר הזקן]] (מסמך יג). | ||
החוקרים לא סמכו עליו בזה, ובמשך חדשי הקיץ נשלחה הוראה לעיירות קאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור את החסידים בעיירות האלו ולברר אם אמנם הם הזמינו אל רבינו לבוא מקרעמענטשוג להתיישב ב[[רוסיה]] הלבנה והבטיחו לו כנ"ל (מסמכים לג; לט). | החוקרים לא סמכו עליו בזה, ובמשך חדשי הקיץ נשלחה הוראה לעיירות קאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור את החסידים בעיירות האלו ולברר אם אמנם הם הזמינו אל רבינו לבוא מקרעמענטשוג להתיישב ב[[רוסיה]] הלבנה והבטיחו לו כנ"ל (מסמכים לג; לט). | ||