39,916
עריכות
קרבן פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:קרבן פסח.jpg|left|thumb|300px|ציור עתיק הממחיש את לקיחת הקרבן פסח לצלייה]] | [[תמונה:קרבן פסח.jpg|left|thumb|300px|ציור עתיק הממחיש את לקיחת הקרבן פסח לצלייה]] | ||
[[תמונה:עלייה לרגל.jpg|left|thumb|300px|ישראל עולים לירושלים עם כבשים לקרבן הפסח]] | [[תמונה:עלייה לרגל.jpg|left|thumb|300px|ישראל עולים לירושלים עם כבשים לקרבן הפסח]] | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
== פסח בזמן הזה == | == פסח בזמן הזה == | ||
במשך מספר שנים בערב חג הפסח, החל בערב [[חג הפסח]] [[תשכ"ט]], הפסח השני שלאחר מלחמת ששת הימים, היו יוצאים עשרות רבות של [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] מביתם שב[[ירושלים]] עיר הקודש לערים אחרות. | |||
מנהג זה בהוראתו המפורשת של [[הרבי]]. | |||
מקורה של הוראה זו נובעת מכך שקרבן חג הפסח - בניגוד לכל שאר הקרבנות שהקריבו במקדש - מותר להקריבו בטומאה אם רוב (או כל) עם ישראל נמצא ב[[טומאה]]. כיון שבזמן הגלות נמצא כל עם ישראל בטומאה, הרי אין כל מניעה, לכאורה, לעלות ולהקריב את קרבן חג הפסח כפי שעשו בזמן ש[[בית המקדש]] עמד על מכונו ותפארתו. | |||
מקורה של הוראה זו נובעת מכך שקרבן חג הפסח - בניגוד לכל שאר הקרבנות שהקריבו במקדש - מותר להקריבו בטומאה אם רוב (או כל) עם ישראל נמצא ב[[טומאה]]. כיון שבזמן הגלות נמצא כל עם ישראל בטומאה, הרי אין כל מניעה, לכאורה, לעלות ולהקריב את קרבן חג הפסח כפי שעשו בזמן ש[[בית המקדש]] עמד על מכונו ותפארתו. | |||
== הפולמוס == | == הפולמוס == | ||
| שורה 20: | שורה 18: | ||
היו שגרסו כי צריך להקריב קרבן בכל מחיר ובכל תנאי, כאשר מנגד, ציבור של אלפי יהודים יראי שמים לא התייחס לנושא חמור זה שאיסור כרת רובץ לפתחו. גם אלו שדגלו בהקרבת [[קרבן פסח]] בכל מחיר, לא ענו על הצורך הבסיסי בשעה שלדאבוננו לא נותנים להקריב קרבן פסח בזה הזמן, וברור כי אם אפשר להקריב (ולא מקריבים בפועל) הרי שיש איסור בהימצאות בתחומי ירושלים, כיון שמי שנמצא "בדרך רחוקה", אף הוא פטור מהקרבת הקרבן. | היו שגרסו כי צריך להקריב קרבן בכל מחיר ובכל תנאי, כאשר מנגד, ציבור של אלפי יהודים יראי שמים לא התייחס לנושא חמור זה שאיסור כרת רובץ לפתחו. גם אלו שדגלו בהקרבת [[קרבן פסח]] בכל מחיר, לא ענו על הצורך הבסיסי בשעה שלדאבוננו לא נותנים להקריב קרבן פסח בזה הזמן, וברור כי אם אפשר להקריב (ולא מקריבים בפועל) הרי שיש איסור בהימצאות בתחומי ירושלים, כיון שמי שנמצא "בדרך רחוקה", אף הוא פטור מהקרבת הקרבן. | ||
שאלה זו התחדדה ביתר שאת, לנוכח ציבור גדול, בהם רבנים ואנשי מעשה שהיו נוהגים ללכת ל[[כותל המערבי]] בערב חג הפסח אחר חצות כדי לקרוא דווקא שם את סדר קרבן פסח "זכר לקרבן פסח שהקריבו אבותינו". הללו לא ידעו כי דווקא ב'הידור' מנהג זה, הם עוברים על ספק איסור דאורייתא | שאלה זו התחדדה ביתר שאת, לנוכח ציבור גדול, בהם רבנים ואנשי מעשה שהיו נוהגים ללכת ל[[כותל המערבי]] בערב חג הפסח אחר חצות כדי לקרוא דווקא שם את סדר קרבן פסח "זכר לקרבן פסח שהקריבו אבותינו". הללו לא ידעו כי דווקא ב'הידור' מנהג זה, הם עוברים על ספק איסור דאורייתא. | ||
==הוראת הרבי== | ==הוראת הרבי== | ||
בשיחת אחרון של [[פסח]] [[תשכ"ח]], הפתיע הרבי בביאור הלכתי ארוך בנושא קרבן פסח בזמן הזה, לאחר מלחמת ששת הימים. הרבי קישר זאת לא רק לגבי חג הפסח, אלא גם בנוגע ל[[פסח שני]] - שהרי מי שלא הקריב בפסח ראשון, מצווה לעשות זאת ב[[פסח שני]]. | בשיחת אחרון של [[פסח]] [[תשכ"ח]], הפתיע הרבי בביאור הלכתי ארוך בנושא קרבן פסח בזמן הזה, לאחר מלחמת ששת הימים. הרבי קישר זאת לא רק לגבי חג הפסח, אלא גם בנוגע ל[[פסח שני]] - שהרי מי שלא הקריב בפסח ראשון, מצווה לעשות זאת ב[[פסח שני]]. | ||
שיחתו המפתיעה של הרבי עוררה הדים רחבים ביותר. באותה שיחה מוגהת, קבע הרבי מסמרות | שיחתו המפתיעה של הרבי עוררה הדים רחבים ביותר. באותה שיחה מוגהת, קבע הרבי מסמרות {{ציטוטון|לפי עניות דעתי יש להימנע ולא להיות בי"ד באייר בתוך ט"ו מיל סמוך לירושלים". אמנם באותה שיחת קודש התייחס הרבי אך ורק לעניין של פסח שני, כיון שלעניין פסח ראשון של אותה שנה, הנושא כבר היה ‘אבוד'. בשיחתו הארוכה והמקיפה הגיע הרבי למסקנה כי גם פסח שני מקריבין בטומאה, וממילא נוצרת בעיה הלכתית - כיצד מותר להיות בירושלים ב[[י"ד אייר|י"ד באייר]] מבלי להקריב קרבן פסח, כאשר ברור שאם ישנו חיוב ולמרות זאת אין מקריבין - הרי העונש הוא כרת!}} | ||
המסקנה הברורה של הרבי הייתה שצריך לצאת מתוך [[ירושלים]] בפסח שני | המסקנה הברורה של הרבי הייתה שצריך לצאת מתוך [[ירושלים]] בפסח שני {{ציטוטון|ומכל שכן שלא לנסוע לירושלים ת"ו לי"ד אייר, ואפילו אם תמצא לומר שאינו אלא ספק וספק ספיקא וכו'}}. בהגהה לאותה שיחה מוסיף הרבי כי כמובן כל מה שדיבר על פסח שני נוגע כמובן בפשטות גם לפסח ראשון. | ||
== המשא ומתן ההלכתי== | == המשא ומתן ההלכתי== | ||
| שורה 34: | שורה 32: | ||
הרב זוין שידיו רב לו בהלכה, פתח בשקלא וטריא ארוכה עם הרבי סביב הדיון ההלכתי האם צריכים לצאת מירושלים או לא. בתאריך ג' סיוון [[תשכ"ח]] שלח הרב זוין מכתב ארוך לרבי ובו מעלה שורה של תמיהות ושאלות הלכתיות הנובעות ממסקנתו של הרבי. בין היתר שואל הרב זוין: "זאת אומרת שלכל בני ירושלים, כרבע מיליון איש, צריכים לעקור בזמן פסח שני מירושלים?". בהמשך מתעכב הרב זוין על פרטים רבים מתוך השיחה, ובסיום מכתבו הוא מוסיף וכותב "אבקש סליחת כ"ק שליט"א על שאני מעיז להציע בזה פליאותי הנ"ל. תורה היא וללמוד אני צריך". | הרב זוין שידיו רב לו בהלכה, פתח בשקלא וטריא ארוכה עם הרבי סביב הדיון ההלכתי האם צריכים לצאת מירושלים או לא. בתאריך ג' סיוון [[תשכ"ח]] שלח הרב זוין מכתב ארוך לרבי ובו מעלה שורה של תמיהות ושאלות הלכתיות הנובעות ממסקנתו של הרבי. בין היתר שואל הרב זוין: "זאת אומרת שלכל בני ירושלים, כרבע מיליון איש, צריכים לעקור בזמן פסח שני מירושלים?". בהמשך מתעכב הרב זוין על פרטים רבים מתוך השיחה, ובסיום מכתבו הוא מוסיף וכותב "אבקש סליחת כ"ק שליט"א על שאני מעיז להציע בזה פליאותי הנ"ל. תורה היא וללמוד אני צריך". | ||
זכה הרבי זוין לקבל מכתב תשובה מהרבי, בו הרבי משיבו אחת לאחת בפרטיות | זכה הרבי זוין לקבל מכתב תשובה מהרבי, בו הרבי משיבו אחת לאחת בפרטיות{{הערה|המכתב, כולל מכתבו של הרב זוין נדפסו באגרות קודש חכ"ד}}. על השאלה "כיצד הרבי רוצה שאלפים יצאו מירושלים?" - כותב הרבי: "אלפים ורבבות יראים ושלמים המהדרים בהידור מצווה... יסוד הוא בשקלא וטריא שלי - שכיון שהמדובר: 1. בעניין ששייך בו כרת. 2. לאידך גיסא שהזכרים מבני י"ג שנה ומעלה יהיו משך שעות אחדות בדרך רחוקה מירושלים ת"ו לאו מילתא רברבא הוא ועל אחת כמה וכמה - שאלה שבלאו הכי בדרך רחוקה לא ידחקו את השעה ליכנס לירושלים ת"ו דווקא בשעות אלו". | ||
מוסיף הרבי וכותב לרב זוין: "מסקנתי שיש ספק וספק ספיקא וכו' בנידון דידן, ולכן אלו שבדרך רחוקה לא יעלו ומה טוב שהנמצאים בפנים - יצאו". | מוסיף הרבי וכותב לרב זוין: "מסקנתי שיש ספק וספק ספיקא וכו' בנידון דידן, ולכן אלו שבדרך רחוקה לא יעלו ומה טוב שהנמצאים בפנים - יצאו". | ||