39,916
עריכות
קרבן פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אהבת ישראל " ב־"אהבת ישראל ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
היחיד מכל רבני ישראל, כולל גדולי הפוסקים, שעורר על העניין - הוא [[הרבי]]. | היחיד מכל רבני ישראל, כולל גדולי הפוסקים, שעורר על העניין - הוא [[הרבי]]. | ||
== | == הפולמוס == | ||
הפולמוס ההלכתי החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. כעת, כשיד ישראל תקיפה ו[[הר הבית]] נשלט בידי יהודים, עלו בבת אחת כל האספקטים ההלכתיים בנוגע להקרבת קרבן פסח בטומאה. כל הפוסקים, ובראשם ה[[רמב"ם]], מסכימים כי אף על פי שאין [[בית המקדש]] קיים, הרי מקריבין קרבן פסח. לנוכח הבעיה כי אין [[נביא]] שיקבע את מקומו המדויק של המזבח, סוברים הפוסקים שלמרות זאת הדבר אינו מעכב ואפשר להקריב קרבן פסח. | |||
היו שגרסו כי צריך להקריב קרבן בכל מחיר ובכל תנאי, כאשר מנגד, ציבור של אלפי יהודים יראי שמים לא התייחס לנושא חמור זה שאיסור כרת רובץ לפתחו. גם אלו שדגלו בהקרבת [[קרבן פסח]] בכל מחיר, לא ענו על הצורך הבסיסי בשעה שלדאבוננו לא נותנים להקריב קרבן פסח בזה הזמן, וברור כי אם אפשר להקריב (ולא מקריבים בפועל) הרי שיש איסור בהימצאות בתחומי ירושלים, כיון שמי שנמצא "בדרך רחוקה", אף הוא פטור מהקרבת הקרבן. | |||
שאלה זו התחדדה ביתר שאת, לנוכח ציבור גדול, בהם רבנים ואנשי מעשה שהיו נוהגים ללכת ל[[כותל המערבי]] בערב חג הפסח אחר חצות כדי לקרוא דווקא שם את סדר קרבן פסח "זכר לקרבן פסח שהקריבו אבותינו". הללו לא ידעו כי דווקא ב'הידור' מנהג זה, הם עוברים על ספק איסור דאורייתא! | שאלה זו התחדדה ביתר שאת, לנוכח ציבור גדול, בהם רבנים ואנשי מעשה שהיו נוהגים ללכת ל[[כותל המערבי]] בערב חג הפסח אחר חצות כדי לקרוא דווקא שם את סדר קרבן פסח "זכר לקרבן פסח שהקריבו אבותינו". הללו לא ידעו כי דווקא ב'הידור' מנהג זה, הם עוברים על ספק איסור דאורייתא! | ||
==הוראת הרבי== | |||
בשיחת אחרון של [[פסח]] [[תשכ"ח]], הפתיע הרבי בביאור הלכתי ארוך בנושא קרבן פסח בזמן הזה, לאחר מלחמת ששת הימים. הרבי קישר זאת לא רק לגבי חג הפסח, אלא גם בנוגע ל[[פסח שני]] - שהרי מי שלא הקריב בפסח ראשון, מצווה לעשות זאת ב[[פסח שני]]. | בשיחת אחרון של [[פסח]] [[תשכ"ח]], הפתיע הרבי בביאור הלכתי ארוך בנושא קרבן פסח בזמן הזה, לאחר מלחמת ששת הימים. הרבי קישר זאת לא רק לגבי חג הפסח, אלא גם בנוגע ל[[פסח שני]] - שהרי מי שלא הקריב בפסח ראשון, מצווה לעשות זאת ב[[פסח שני]]. | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
המסקנה הברורה של הרבי הייתה שצריך לצאת מתוך [[ירושלים]] בפסח שני "ומכל שכן שלא לנסוע לירושלים ת"ו לי"ד אייר, ואפילו אם תמצא לומר שאינו אלא ספק וספק ספיקא וכו'". בהגהה לאותה שיחה מוסיף הרבי כי כמובן כל מה שדיבר על פסח שני נוגע כמובן בפשטות גם לפסח ראשון. | המסקנה הברורה של הרבי הייתה שצריך לצאת מתוך [[ירושלים]] בפסח שני "ומכל שכן שלא לנסוע לירושלים ת"ו לי"ד אייר, ואפילו אם תמצא לומר שאינו אלא ספק וספק ספיקא וכו'". בהגהה לאותה שיחה מוסיף הרבי כי כמובן כל מה שדיבר על פסח שני נוגע כמובן בפשטות גם לפסח ראשון. | ||
== | == המשא ומתן ההלכתי== | ||
בצעד נדיר ומפתיע, שלח הרבי את אותה שיחת קודש אל הגאון הרב [[שלמה יוסף זוין]], עם הקדשה מיוחדת בו מאחל לו הרבי רפואה שלימה. בשולי הגיליון של אותה שיחת קודש כותב לו הרבי "למהררש"י שליט"א שלום וברכה ת"ח על הפ"ש על ידי הררח"ל שי' ותהא רפוקו"ש ויבש"ט". | בצעד נדיר ומפתיע, שלח הרבי את אותה שיחת קודש אל הגאון הרב [[שלמה יוסף זוין]], עם הקדשה מיוחדת בו מאחל לו הרבי רפואה שלימה. בשולי הגיליון של אותה שיחת קודש כותב לו הרבי "למהררש"י שליט"א שלום וברכה ת"ח על הפ"ש על ידי הררח"ל שי' ותהא רפוקו"ש ויבש"ט". | ||
| שורה 44: | שורה 43: | ||
== | == ההוראה החדשה == | ||
ב[[מכתב כללי]] שכתב [[הרבי]] בערב [[פסח שני]], [[י"ג אייר]] [[תשל"ה]], שינה הרבי את ההחלטה בעקבות כך שאין יותר יכולת ואפשרות תיאורטית לבנות על הר הבית. כמו-כן שלח הרבי את תוכן המכתב הכללי, לרב זוין, ובכתי"ק הוסיף הרבי בביאור הדבר. וכך מנמק הרבי את העניין: "בהמשך להשקלא וטריא, מאז חל דבר מה שנכתב ונאמר בשיחות [[אחרון של פסח]] [[תשכ"ח]], בעוונותינו הרבים (כולל שמתחיל מביום הז' (ממש - מכריזים) אחי הוא... ויעלהו גו').. נשתנה המצב ואין עתה היכולת ואפשריות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו' - ולכן גם אין מקום שלא להיות בערב פסח או בי"ד באייר קרוב לירושלים ת"ו. ויהי רצון שיקויים בעגלא דידן בלשון [[הרמב"ם]] ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - וגם עשיית התשובה מיד - ויבנה [[בית המקדש]] במקומו ויקבץ נדחי ישראל". | ב[[מכתב כללי]] שכתב [[הרבי]] בערב [[פסח שני]], [[י"ג אייר]] [[תשל"ה]], שינה הרבי את ההחלטה בעקבות כך שאין יותר יכולת ואפשרות תיאורטית לבנות על הר הבית. כמו-כן שלח הרבי את תוכן המכתב הכללי, לרב זוין, ובכתי"ק הוסיף הרבי בביאור הדבר. וכך מנמק הרבי את העניין: "בהמשך להשקלא וטריא, מאז חל דבר מה שנכתב ונאמר בשיחות [[אחרון של פסח]] [[תשכ"ח]], בעוונותינו הרבים (כולל שמתחיל מביום הז' (ממש - מכריזים) אחי הוא... ויעלהו גו').. נשתנה המצב ואין עתה היכולת ואפשריות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו' - ולכן גם אין מקום שלא להיות בערב פסח או בי"ד באייר קרוב לירושלים ת"ו. ויהי רצון שיקויים בעגלא דידן בלשון [[הרמב"ם]] ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - וגם עשיית התשובה מיד - ויבנה [[בית המקדש]] במקומו ויקבץ נדחי ישראל". | ||
הרבי קובע בבירור, כי מאז "היום השביעי" [כלומר למחרת סיום מלחמת ששת הימים] מנהיגי ישראל רוצים למסור את [[הר הבית]] וירושלים לידי הערבים, ועל כן ממילא אין יד ישראל תקיפה. בכך הרבי לא רק שביטל את ההוראה, אלא ב[[אהבת ישראל]] העצומה שלו הוא הציל למפרע את כל האלפים שהיו צריכים לצאת במשך השנים ולא יצאו, בנמקו כי "כבר מאז ‘היום השביעי' אומרים הם לאדום "אחי הוא... ויעלהו". | הרבי קובע בבירור, כי מאז "היום השביעי" [כלומר למחרת סיום מלחמת ששת הימים] מנהיגי ישראל רוצים למסור את [[הר הבית]] וירושלים לידי הערבים, ועל כן ממילא אין יד ישראל תקיפה. בכך הרבי לא רק שביטל את ההוראה, אלא ב[[אהבת ישראל]] העצומה שלו הוא הציל למפרע את כל האלפים שהיו צריכים לצאת במשך השנים ולא יצאו, בנמקו כי "כבר מאז ‘היום השביעי' אומרים הם לאדום "אחי הוא... ויעלהו". | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||