אסדר לסעודתא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 10 בתים ,  5 בדצמבר 2016
אם כבר קראת יכולת לתקן. המקור הוא מנחם קרץ בשם חמיו.
(←‏סביב הניגון: בקשת מקור)
(אם כבר קראת יכולת לתקן. המקור הוא מנחם קרץ בשם חמיו.)
שורה 50: שורה 50:
אף שאצל חסידי חב"ד לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים שאדמו"ר הזקן הכניס בסידור.
אף שאצל חסידי חב"ד לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים שאדמו"ר הזקן הכניס בסידור.


יחד עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון ה[[ביטול]] המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות{{מקור}}.
יחד עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון ה[[ביטול]] המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות.


אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר [[האריז"ל]] כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו{{הערה|'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.}}.
אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר [[האריז"ל]] כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו{{הערה|'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.}}.
31,557

עריכות

תפריט ניווט