בית הכנסת צמח צדק (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
לבית כנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].
לבית כנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].


==היסטוריה==
==הקמת בית הכנסת==


ה[[שד"ר]] הרב שניאור זלמן, מחסידי חב"ד, יצא לחו"ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע לעיר [[בומביי]], שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו{{הערה|במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.}} להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.
ה[[שד"ר]] הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב"ד בירושלים, בעיר [[בומביי]] שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו{{הערה|במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.}} להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.


לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם:
בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:
* מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
* מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
* מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים.
* מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים.


בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה, בכל השבתות והחגים ומי שברך לאליהו טכבטד אחיו.
בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.


בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.
בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.


שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב"ד מעת הקמתו, על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנת [[תרפ"ח]] שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.
שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ"ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.
 
בשנת [[תש"ח]], בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב"ד, בראשם הרב [[משה צבי סגל]], שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.
 
בשנת [[תשכ"ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית [[מעשים טובים]]. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].
 
בר"ח [[אלול]] [[תשל"ב]] נפתח בבית הכנסת [[כולל אברכים]] על פי הוראת [[הרבי]].


==המבנה==
==המבנה==
1,370

עריכות

תפריט ניווט