הקריאה והקדושה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 18,456 בתים ,  17 בנובמבר 2016
שורה 78: שורה 78:
פעם שאל [[הרבי הריי"צ]] את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על "הקריאה והקדושה"? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי"צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי"צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב [[הרבי הריי"צ]] ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...
פעם שאל [[הרבי הריי"צ]] את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על "הקריאה והקדושה"? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי"צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי"צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב [[הרבי הריי"צ]] ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...
==ביקורת==
==ביקורת==
בגליון השני הודפס מאמר בשם "תורת חסידות חב"ד" תחת שם-העט {{מונחון|א.י. סגל|שם עט של העורך}}. מכיון שהעורך לא היה מחסידי חב"ד, שאב את דבריו מכלי שני ורבו בהם הידיעות המוטעות. במאמר כתב העורך אשר בלימוד הנגלה לא נראה כ"כ האור אלקי שבזה, והביא בזה מכתב מ[[הרבי הרש"ב]], והרחיב וביאר זה כדרכו.
המאמר ותרגומו למכתב הרבי הרש"ב, הובנו על ידי רבים כהצהרה אשר בתורת הנגלה אין שום קדושה כשלעצמה. דברים אלה עוררו התנגדות חריפה אצל חוגי המתנגדים.
זמן קצר לאחר מכן פירסם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]] (ע"פ בקשת הרב שלמה היימן) מאמר נגד זה במקומון יהודי בבוסטון תחת שם העט {{מונחון|י.ד. זמיר|סולובייצ'יק פירושו ציפור שיר}}{{הערה|The making of a godol.}}, לאחר חקירה התברר לרבי מי הוא הכותב והזמינו לשיחה, השיחה התקיימה ברוח ידידותית ובה הזכיר הרבי להרב סולבייצ'יק אשר סביו היה מיודד עם [[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי חב"ד]] והוא מקווה אשר גם הוא - הנכד - יפעל ברוח ידידות זו{{הערה|קונטרס אפריון שלמה, ישורון כרך ח.}}.
ביקורת (אם כי מתונה יותר) בעקבות מאמר זה יצאה גם מחוגי החסידים, וכך כתב הרב {{מונחון|מרדכי הברמן|מחסידי בעלזא, רב בבראונזוויל}} במכתב למערכת תחת הכותרת "בקורת נגד המאמר "תורת חסידות חב"ד" בירחון "הקריאה והקדושה" 2№"{{הערה|התפרסם באתר [https://theantitzemach.blogspot.com הירשל ציג].}}.
"כבוד ההנהלה!
"האומנם לא אדע אם דברי אלה ירגיזו אתכם ממנוחתכם או תלעגו למו; בכל אופן שהוא, לא אוכל אדומה ולעבור בשתיקה על עלבון התורה היוצא מהמאמר הנזכר, אשר בעל המאמר הפשיטה מקדושתה והציגה ערומה לפני ההמון ועמי הארץ, ודברים כאלו אשר אפילו מפה לאוזן לא ניתנו להאמר, פרסם אותם בלשון [[זשרגון|אידיש]] לחלל כבודה ולהרים יד נגדה בפרסו', שומו שמים!
"ובטרם כל שיח אומר: שהגם שבעל המאמר "א.י. סגל" כותב שמעתיק כמה מדברים אלו בשם "האדמו"ר הרש"ב נ"ע" לא אאמין אם יצאו דברים כאלו /כמו שמבינם ומוסרם לנו הכותב/ מפיו הקדוש, ואם אולי יצא מפיה"ק כזה וכזה ואפילו מפורש, הלא הי' צריך לדחוק ולעשות פירוש לפירושו ולא למוסרם בפומבי באופן כזה. ולכן וויכוחי הזה הוא רק עם הכותב ועם ההנהלה אשר ראתה לפרסם כאלו.
"כותב שורות אלו הי' רב בישראל בעירות חשובות ומפורסמות מעבר לים, וגם כעת פה בקהילות נאות וחסודות, התאבק בעפר רגלי גדולי ישראל יראי ה' באמת, נתגדל מנעוריו על דרכי החסידות בין חסידים אמיתיים ורבותיו: כו"כ בג"ע זצ"ל והבדלו לחיים ארוכים האירו כל הארץ בקדושתם ואור תורתם, ומעולם לא שמע "תורת חסידות" מוזרה כזאת".
(כאן מביא הכותב ציטוטים מהמאמר הנ"ל ומפריכם. בסוף המכתב כותב הוא:)
" . . אין ספק אצלי כי אילו הי' חי בדורנו גאון כמו הנוב"י או החת"ס ז"ל הי' יוצר כנגדם במלחמת תנופה כראוי אך מה נעשה והדור יתום –
"והסכמתי שלא לצאת להתווכח בגלוי מפני שאני חס על כבוד האדמו"ר הה"צ שליט"א אשר שמו נקרא על הירחון, גם מפני כבוד התורה אשר לא רבים הרגישו את העלבון עד היכן הדברים מגיעים וטוב שישתקע הדבר. /אף כי בא לאזני כי כמה רבנים וחסידים הרגישו והוא להם כמדקרות חרב./ לא כן אם אבוא להתווכח ע"פ חוצות ותרבה חילול ה' וחילול כבוד התורה ח"ו. לכן באתי בדברי אלו להעיר את אזנם כי תורת חסידות כזאת ובפרט לנשים ועמי הארץ בלשון זשרגון אין רוח חכמים נוחה הימנו כל עיקר, כי דרך הזה הוא רחוק משכר וקרוב להפסד, כי לחסידים ואנשי מעשה דברים כאלו אך למותר כי הספרי יראים ומילי דחסידותא ידוע להם ואין מחדש דבר, וכלפי עמי הארץ אשר כפי הנראה הוא מכוון נגדם ומדבר אליהם בלשון שמבינים, קלקולו יתר על תיקונו, כי זאת ודאי יפעל במאמרים כאלו להשפיל את התורה ולומדי' בעיניהם, אבל להעלותם למדריגת פנימיות התורה לא יועיל.
"ובאתי איפוא להעיר אזנם בבקשה על להבא (כי נדפס בהעלה "ווייטערס קומט איה"ש) יחדלו נא מלהשביענו להלאה במטעמים מרורים כאלו ואז יתגדל כבודם וכבוד שמים, ואם אולי לא יהי' הדברים נשמעים, אז יהי' ההכרח לצאת בפומבי כי גם לסבלנות יש גבול ובמקום שיש ח"ה אין חולקין כבוד . . והשם ירים קרן ישראל וקרן התורה ולומדי' במהרה".
גם חסידי חב"ד השמיעו ביקורת על מאמר אלא גם מתוך חסידי חב"ד נשמעה ביקורת על מאמר זה, וכך כותב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה{{הערה|פורסם על ידי [[יהושע מודשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורם}}.}} (יש לציין כי בעוד הביקורת מחוץ היתה על ביזיון הנגלה הנה במכתב זה מתאונן החסיד (בעיקר) אודות עיוות דמותה של החסידות):
"מהתרגום של קטעים ממכתבו של כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע זי"ע יוצא דברים מוזרים. קשה לי, אבל אין לי משהו אחר להגיד; זכורני מימי ילדותי שהיו מתלוצצים מיהודים שאינם יודעים לדבר רוסית, והיו מספרים שיהודי אחד מתאונן לפני גוי שבנו נתן לו בעיטה בבטנו, חשב באידיש ודיבר ברוסית, ואמר: "טוואי סאלנצע דאל מיניע מאסט ווקניגע" ({{מונחון|השמש שלך נתן לי גשר בספר|זון באידיש זה גם בן וגם שמש, בריק באידיש זה גם בעיטה וגם גשר, בוך באידיש – ספר ובטן}}). כל הפיסקא (הקוה"ק מס' 2) – "אויף דער פסוק במחשכים" כו' עד התיבות "לימוד החסידות" – יצאה בתמונה כזו; אין בהמקור תיבות כאלו שיתורגמו "אזוי אז דער נגלה אליין קען לייכט פערפיהרען און ארונטערפיהרען פון וועג" [=כך שה'נגלה' כשלעצמו יכול בנקל להטות ולהסיר מן הדרך]. התיבות "ווער עס בלייבט ביים טרוקענעם נגלה, בלייבט זיין נשמה אין דער פינסטער און זיין גאנצע תורה קריגט א ירידה" [=מי שנותר רק עם ה'נגלה' היבש, נשמתו נשארת באפילה ונפעלת ירידה בכל התורה שלו] – תיבות כאלו מוזרים לעומת מה שרואים בהמקור. ואין להאריך בזה.
"אך העיקר בזה הוא, שמכללות ההיקף של רעיונותיו ודבריו יכול לצאת רושם לא נכון. אפשר להתקבל רושם שגם החסידות היא כמין אידייע [=רעיון] ח"ו שהומצא משכל אנושי – לוא יהא בעל שכל גבוה מאוד והמשכיל היה איש צדיק גאון וקדוש. הרבה הרבה שמענו ע"ז מכ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע זי"ע, שהחסידות היא גילוי אור מלמעלה, ומה שנתלבשה בשכל אנושי הוא ג"כ מתנה מלמעלה, עצה טובה בכדי לגלות את האור. וזה מה שאמר הבעש"ט "גנזו בתורה", הוא הגניזה, והיגיעה בעבודה של חסידות הוא להוציאה מהגניזה. והאריך בזה בשמחת-תורה אחד. ולכן צורם מעט את האוזן כששומעים כאן מלת "פילוזופיא", אפילו מוסיפים "על טהרת הקודש" (נכון לעיין בהמכתב של הגאון החסיד הר"א מהאמלי ז"ל, הנדפס ב'חנה אריאל').
"דעתו, שחסידות חב"ד המציאה שיטה חדשה בלימוד התורה הק', ומאריך בדוגמא בהמשנה "שור שנגח את הפרה"; אין אני רוצה להתערב בעצם אמיתית הפשטים. אנו מוצאים כזאת גם בש"ס. המתנגד, אם לא היה לומד זה מפורש בגמרא רק היה שומע ממישהו הפירוש על הכתוב "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" (ב"ב עח ע"ב),2 היה אומר שזה תורה בדויה. מתנגד אחד השיב לי ע"ז: חכמי המשנה והתלמוד היו בעלי רוח הקודש, ולכן היו יכולים לפרש באופן כזה. אמרתי לו: אבל מוכרחים להודות שישנו במציאות בכלל פירושים כאלו, רק שצריכים רוח הקודש לכוונם לאמיתתם. ואולי זהו הכוונה בגמרא גיטין (ז' ע"א) אמר ליה רב הונא בר נתן לרב אשי, מאי דכתיב "קינה ודימונה ועדעדה" כו', אלא רב גביהא מארגיזה אמר בה טעמא, כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם, שוכן עדי עד עושה לו דין. אמר ליה, אלא מעתה "צקלג ומדמנה וסגסגה" הכי נמי, אמר ליה אי הוה רב גביהא מבי ארגיזה הכא הוה אמר בה טעמא עכ"ל. שלכאורה כל שהוא למדן יכול להמציא פירוש על הכתוב לפי השיטה הזאת, וניכר שהיו צריכים על זה דוקא את רב גביהא מבי ארגיזה.
"אבל מדברי כב' יוצאת מסקנא שאיננה צודקת בהמציאות (פאקטיש). אני יכול להעיד, הישיבה הקדושה "תומכי תמימים" נתייסדה בעיקרה על היסודות הקדושות "חסידות חב"ד". בזמני למדו ועברו בהישיבה תלמידים למאות ב"ה, מופלגי תורה, למדו ש"ס ופוסקים, מפרשים, תשובות, ראשונים ואחרונים, התפלפלו הרבה ביניהם, גדולי התורה מהחסידים בחנו אותם, סמכו אותם, ולא שמענו ולא ראינו אף פעם שהתעסקו בשיטת לימוד כזה באיזה סוגיא בש"ס חמורה או קלה כמו שכב' מתאר.
"בהישיבה תו"ת התעסקו הרבה בלימוד פנימיות התורה (חסידות חב"ד), אבל זה היה מה שחזרו והעמיקו בעיון רב להבין את מאמרי החסידות ששמענו מכ"ק אדמו"ר (נ"ע זי"ע) בשבת ויו"ט, למדנו בעיון רב כתבים ונדפסים ממאמרי החסידות מהרביים הקודמים מרבינו אדמו"ר הזקן עד הנה, העמקנו ותפסנו ע"ז הרבה זמן ומרץ, מוח ולב, להבין את ענין אחדות הוי' האמיתי שחידשה החסידות, ובהסברים על הרבה ענינים שנאמרו בקבלה עפ"י לשון הסתום של הקבלה ומוסברים בחסידות בהסברים מובנים, כמו "צמצום", "קו", "רשימו", "ספירות", "פרסאות", "השתלשלות" וכדומה.
"הכרתי היטב גדולי החסידים בעלי השכלה בחסידות ובעלי עבודה ע"פ חסידות, והיו לומדים גדולים בקיאים ותקיפים בש"ס ופוסקים ומפרשים ראשונים ואחרונים, התדברתי ודברתי עמהם הרבה בלימוד הנגלה והחסידות, ואף פעם לא שמעתי מהם איזה סוגיא בש"ס באופן כזה ובשיטה כזאת שכב' מתאר.
"וניתי ספר ונחזי, נפתח את הקונטרס עץ-חיים (תרס"ה) שהוציאו כ"ק אדמו"ר נ"ע ביחוד ובמכוון בשביל תלמידי תו"ת, שם מבואר באר היטב היסוד והמכוון של הישיבה "תומכי תמימים" וההכרח של לימוד פנימיות התורה חסידות חב"ד, ומבואר באופן ברור ובהיר הסדר והשיטה של לימוד הנגלה הרצוי והנכון, ואין שמה שום רמז כל דהוא על שיטת הלימוד הזה שכב' מתאר.
"ואם ישאל השואל, איך סוף-סוף מגלה פנימיות התורה את המסך בכדי שתהיה האפשרות להיות מקושר לאלקות גם בעת שטרודים ומתעמקים בפשט הגשמי של שור שנגח את הפרה, ולהבין הסברות ולבוא לעומקה של ההלכה ובכל החילוקים הדקים שבה. הנה באמת קשה מאוד לבאר את זה במכתב, אבל זה נקל מאוד להבין ובפרט להרגיש מי שלמד הרבה חסידות כנזכר לעיל, וגם הביא זה אל העבודה בפועל בתפילה ובמידות, היה לו חינוך טוב של חסידות ע"י הקירוב של הרבי ומשפיעים טובים, ואז נופל לגמרי הדברים שכב' כותב בהקוה"ק הנ"ל "ווי ריכטיג דיעזער... עס דערמאהנט גאנץ וועניג דעם לערנער אן ג-ט" [=עד כמה רעיון זה הינו אמיתי... הריהו מזכיר ללומד מעט מאוד אודות הקב"ה]. וגם אחרי עיון לא עמוק כ"כ ב'תניא' פרק ה' נמצא שאינו כן כמו שכב' כותב.
"בדברי אלה אני רוצה לעורר, שהגם שעצם הענין צודק מצד עצמו, כל התורה כולה ישנה ע"פ סוד, אבל להעמיד זה שיטה בלימוד ככה בהתורה הנגלית במשניות ובגמרא בתוך תורת החסידות החב"ד, זה אינו צודק במציאות (פאקטיש). ואין לזה שייכות מה שידוע מכמה גאונים וצדיקים שכשבררו לעצמם איזה הלכה, בררו לעצמם את הענין איך הוא גם ע"פ הסוד; זהו לא נחלת חסידות חב"ד דוקא, רק למי שיש לו שייכות לזה. וע"ז נאמר "אין לך עסק בנסתרות".".
התלונות הגיעו גם לרבי הריי"צ שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם):
עורך נכבד!
שמעתי רגשת רבים על מאמרו של מר סגל יחי', והצדק אתם, והנני מצטער במאד על השגגה שיצאה מאי התאמת התכן והמבטא זה לזה. התכן הוא טוב והערצתו של מר סגל לגליא שבתורה בולט ממנו.
והמבטאים הם להיפך.
המבטאים של מר סגל הם נגד תורת החסידות. כ"ק אדמו"ר הזקן בספרו התניא פ"ה מבאר ענין מעלת היחוד דשכל האדם המקיף ומוקף מחכמתו ורצונו ית' שבתורה, ומדייק לומר שגם בבירור הטענות דראובן ושמעון ופסק ההלכה עפ"י התורה יש בזה קדושה נפלאה אשר שכל האדם מאוחד בחכמתו של הקב"ה ביחוד נפלא שאין  יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.
זאת אומרת שאף על פי שהטענות הן גשמיות ובדברים אשר בהכרח שיהי' בהם גם תערובת שקר, הנה מ"מ בירור הטענות באריכות הדבור ובהעמקה הוא ענין קדוש שאין למעלה הימנו.
ועוד יותר בא רבינו להשמיענו שגם אם לא הי' ולא יהי' הדבר הזה לעולם, הנה מאחר שהלכה זו נאמרה במשנה או בגמרא ופוסקים היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שהיא מזון לנפש בעלמא דין ובעלמא דאתי.
ובידעי את חבתו של מר סגל לכל הקדוש בתורה ובמצוות ואת טיב ידיעתו בתורה הנגלית ויראתו את ה' כאחד היראים ושלמים לא אפונה שיעשה כל האפשר לתקן את שגגתו זאת במאמר ערוך ומסודר: א) למחוק את המבטאים שהביא בשגגה. ב) לבאר את המבטאים הבלתי מבוארים ואז יבואר את אשר הואיל לבאר במאמרו זה.
באחד ממכתבי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע אלי הוא כותב "אהוב את הבקרת הישרה המגבהת לרום בלתי משוער".
בברכה.


==ראו גם==
==ראו גם==
2,985

עריכות

תפריט ניווט