12,050
עריכות
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) (←מקורות לעיון:: כבר כלול בכלי המקדש) |
מ (החלפת טקסט – "בגדים" ב־"בגדים") |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
#היותו מאיר לבני ישראל את דרכם ומורה להם את המעשה אשר יעשון, וזאת על-ידי האורים ותומים שבין כפלי החשן. ועל שם זה נקרא - חשן המשפט. | #היותו מאיר לבני ישראל את דרכם ומורה להם את המעשה אשר יעשון, וזאת על-ידי האורים ותומים שבין כפלי החשן. ועל שם זה נקרא - חשן המשפט. | ||
ובמקדש שני היה החשן, משום שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו. | ובמקדש שני היה החשן, משום שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר [[בגד|בגדים]], אבל אותו השם לא היה בתוכו. | ||
==שיטת הרמב"ם== | ==שיטת הרמב"ם== | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]]. | כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]]. | ||
אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה | אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה ה[[בגד|בגדים]], אבל לא היו נשאלין בהם. | ||
מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא היתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון. | מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא היתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון. |